Milah Shel Torah - מילה של תורה

Tsav - צו

March 18, 2022 Season 3 Episode 2
Milah Shel Torah - מילה של תורה
Tsav - צו
Show Notes Transcript

לבוא קרוב, להגיד תודה.
להגיד תודה זה להכיר את העולם.

Summary: To be thankful is to acknowledge and accept the world as it is.

En bref: Être reconnaissant, c'est reconnaître et accepter le monde tel qu'il est. 



שָׁלוֹם! אֲנַחְנוּ אַחֲרֵי פּוּרִים, וְחוֹזְרִים לַתּוֹרָה. אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל הַקָּרְבָּנוֹת שֶׁהָיוּ בַּמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ. קָרְבָּנוֹת: מִלָּשׁוֹן שֶׁל קָרוֹב, לְהִתְקָרֵב - מְבִיאִים מַשֶּׁהוּ לְמָקוֹם קָדוֹשׁ כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לֶאֱלֹהִים, וּלְהַרְגִּישׁ אֶת הַקִּרְבָה שֶׁל אֱלֹהִים אֵלֵינוּ. יֵשׁ הַרְבֵּה סוּגִים שֶׁל קָרְבָּנוֹת. בַּפָּרָשָׁה אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים עַל קָרְבַּן תּוֹדָה. "תּוֹדָה" - אֲנַחְנוּ יוֹדְעִים מָה זֶה תּוֹדָה, שֶׁמַּשֶּׁהוּ טוֹב קוֹרֶה אָז אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים תּוֹדָה לְמִי שֶׁעָשָׂה לָנוּ טוֹב. בְּעִבְרִית זֹאת מִלָּה מְעַנְיֶנֶת. "לְהוֹדוֹת" אוֹ "תּוֹדָה" כִּי יֵשׁ כַּמָּה מַשְׁמָעוּיוֹת. יֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְתִּי, לְהַגִּיד תּוֹדָה עַל מַשֶּׁהוּ טוֹב. 

אֲבָל גַּם, אִם מִישֶׁהוּ אוֹמֵר: "לָקַחְתָּ אֶת הָעוּגָה מֵהַמִּטְבָּח?" וְאַתָּה אוֹמֵר "כֵּן! אֲנִי מוֹדֶה!" לְהוֹדוֹת זֶה לְהַגִּיד כֵּן, לְהַכִּיר אֶת הָאֱמֶת, לְהַגִּיד שֶׁאַתָּה מֵבִין הָאֱמֶת שֶׁל מָה שֶׁקָּרָה, וּלְהַגִּיד לַאֲחֵרִים שֶׁזֶּה אֲמִתִּי. לְהוֹדוֹת - זֶה הַכָּרָה, לְהָבִין דְּבָרִים זֶה גַּם לְהוֹדוֹת. וְהַקָּרְבָּן בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָיָה כָּכָה,אִם מַשֶּׁהוּ טוֹב קָרָה אָז בָּאנוּ לְהוֹדוֹת, לְהַגִּיד תּוֹדָה, וְגַם לְהַכִּיר: כֵּן! כָּכָה זֶה הָעוֹלָם! הָעוֹלָם נוֹתֵן לָנוּ כָּל מִינֵי דְּבָרִים, נוֹתֵן לָנוּ דְּבָרִים קָשִׁים, וְנוֹתֵן לָנוּ דְּבָרִים טוֹבִים, וַאֲנִי מֵבִין אֶת זֶה, אֲנִי מַכִּיר בָּזֶה, אֲנִי מוֹדֶה בְּזֶה וְעַל זֶה. 

לְהוֹדוֹת זֶה דָּבָר חָשׁוּב גַּם הַיּוֹם, גַּם בַּתְּפִלָּה, גַּם כָּל יוֹם אֲנַחְנוּ מוֹדִים עַל כָּל מָה שֶׁקּוֹרֶה. אִם אַתָּה רוֹצֶה לִהְיוֹת דָּתִי, אִם אַתְּ רוֹצָה לִהְיוֹת דַּתְיָה, צָרִיךְ לִקְרֹא אֶת הָעִתּוֹן וּלְהָבִין מָה קוֹרֶה. כִּי זֶה בֶּאֱמֶת לְהַכִּיר אֶת הָעוֹלָם וּלְהוֹדוֹת. 

דָּבָר אַחֲרוֹן שֶׁאֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד: הַקָּרְבָּן זֶה בָּשָׂר בְּדֶרֶךְ כְּלָל, אֲבָל קָרְבָּן תּוֹדָה בָּא בְּיַחַד עִם לֶחֶם וְעִם מַצּוֹת. מַצָּה, כְּמוֹ בְּפֶסַח, וְלֶחֶם, כְּמוֹ לֹא-פֶּסַח. שְׁנֵי הַסּוּגִים הָאֵלֶּה בְּיַחַד זֶה שְׁנֵי הַסּוּגִים שֶׁל דְּבָרִים שֶׁיְּכוֹלִים לִקְרוֹת בָּעוֹלָם. הָעוֹלָם לִהְיוֹת יָכוֹל לִהְיוֹת שָׁמֵן וְיָפֶה וְטוֹב כְּמוֹ לֶחֶם, חָלָה. וְיָכוֹל לִהְיוֹת קָשֶׁה וְעָנִי כְּמוֹ מַצָּה. וּלְהַכִּיר בִּשְׁנֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה זֶה נִקְרָא לְהוֹדוֹת, לְהַגִּיד תּוֹדָה. אָז תּוֹדָה שֶׁהִקְשַׁבְתֶּם, תּוֹדָה שֶׁאַתֶּם אִתִּי, שַׁבָּת שָׁלוֹם !