"וְרָאָה֩ הַכֹּהֵ֨ן אֹת֜וֹ"
יש אנשים חולים
ומי שרוצה להיות קדוש
צריך לבוא ולראות אותם
Summary: In order to treat those who suffer, they need to be truly seen.
En bref: Pour pouvoir soigner ceux qui souffrent, il faut les voir vraiment.
שָׁלוֹם לְכֻלָּם! אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים הַשָּׁבוּעַ אֶת פָּרָשַׁת תַּזְרִיעַ, וּבְפָרָשָׁה אֲנַחְנוּ מְדַבְּרִים עַל אֲנָשִׁים שֶׁלֹּא יְכוֹלִים לָבוֹא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ מֵאֵיזוֹשֶׁהִי סִבָּה. וְאוּלַי זֶה לֹא נִשְׁמַע מְאוֹד מְאוֹד מְעַנְיֵן, אֲבָל כְּמוֹ בְּכָל דָּבָר בַּתּוֹרָה, אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ חָשׁוּב לָנוּ הַיּוֹם. וְאוֹתִי מְעַנְיֵן הַסִּפּוּר שֶׁל אֲנָשִׁים עִם מַחֲלָה, אֲנָשִׁים שֶׁחוֹלִים בְּמַחֲלָה בְּשֵׁם "צָרַעַת". אֲנָשִׁים עִם צָרַעַת - הִיא מַחֲלָה, אֲנַחְנוּ לֹא בְּדִיּוּק יוֹדְעִים מָה זֶה - אֲבָל בַּתּוֹרָה זֹאת מַחֲלָה מְאוֹד חֲשׁוּבָה, וַאֲנָשִׁים עִם צָרַעַת לֹא יְכוֹלִים לָבוֹא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ. מְעַנְיֵן שֶׁבַּתּוֹרָה כִּמְעַט כָּל פָּסוּק, כָּל מִשְׁפָּט, אֶחָד אַחֲרֵי הַשֵּׁנִי, מְדַבֵּר עַל הַכֹּהֲנִים, הָאֲנָשִׁים הַחֲשׁוּבִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, שֶׁבָּאוּ וְרָאוּ אֶת הָאֲנָשִׁים הַחוֹלִים. "וְרָאָה הַכֹּהֵן," וְרָאָה, וְרָאָה... כָּל הַזְּמַן יֵשׁ אֶת הַמִּלָּה הַזֹּאת "רָאָה" "לִרְאוֹת." הכוהנ, עִם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ, הָיָה צָרִיךְ לִרְאוֹת אֶת הָאִישׁ הַחוֹלֶה, אוֹ אֶת הָאִשָּׁה הַחוֹלֶה. וְלָמָּה זֶה חָשׁוּב? קֹדֶם כֹּל, כִּי הַכֹּהֵן עָשָׂה אֶת זֶה,אֵין רוֹפֵא, אֵין הֶבְדֵּל בֵּין הָאֲנָשִׁים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁמִּתְפַּלְּלִים וּקְרוֹבִים לֶאֱלֹהִים וַאֲנָשִׁים שֶׁבְּבֵית חוֹלִים.זֶה אוֹתוֹ אָדָם.
הַכֹּהֵן יָכוֹל לִהְיוֹת אִישׁ קָדוֹשׁ וּלְהִתְפַּלֵּל רַק כִּי הוּא קָרוֹב גַּם לַאֲנָשִׁים שֶׁחוֹלִים. אֵין הֶבְדֵּל. הוּא לֹא מַחֲלִיט מִי יָכוֹל לְהִכָּנֵס וּמִי לֹא, וּמִי חוֹלֶה וּמִי לֹא - הוּא לֹא מַחֲלִיט אֶת זֶה כִּי הוּא קָרָא אֶת זֶה בַּסֵּפֶר, אוֹ כִּי הוּא אוֹמֵר לְמִישֶׁהוּ אַחֵר לַעֲשׂוֹת אֶת זֶה. הכל צָרִיךְ לִרְאוֹת כָּל אֶחָד, עִם הָעֵינַיִם שֶׁלּוֹ. וְהָרֶגַע הַזֶּה שֶׁל לִרְאוֹת מִישֶׁהוּ בָּעֵינַיִם הוּא רֶגַע מְאוֹד מְקָרֵב. הַכֹּהֵן קָשׁוּר לְקָרְבָּנוֹת, הוּא קָשׁוּר לִהְיוֹת קָרוֹב, גַּם לֶאֱלֹהִים וְגַם לַאֲנָשִׁים.
אָז אֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁגַּם הַיּוֹם, כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לִהְיוֹת קָרוֹב לִקְדֻשָּׁה צָרִיךְ לִהְיוֹת גַּם קָרוֹב לְכָל אֶחָד, גַּם בָּרְגָעִים הַקָּשִׁים שֶׁלּוֹ. וְלִרְאוֹת אוֹתָם. אִם אֲנַחְנוּ רוֹאִים, אֲנַחְנוּ יוֹצְרִים קְהִלָּה, אֲנַחְנוּ קְרוֹבִים.
אָז שַׁבָּת שָׁלוֹם: שַׁבָּת שֶׁל שָׁלוֹם , וְקִרְבָה, וּבְרִיאוּת, וְאַהֲבָה!