יעקב מרגיש נורא. מה זה "נורא"...?
Summary: Jacob encounters God and feels awe, not fear. This is the root of a spiritual life.
Bref : Jacob rencontre D.ieu et sent la crainte, pas la peur. Cela pourrait être la racine d'une vie spirituelle.
TEXT: https://docs.google.com/document/d/1ypBgUKlatJRmnGRMGCXa7EOvkpc-_T6opXv3tu4bkP8/edit?usp=sharing
Questions? josh@adathshalom.fr
שָׁלוֹם לְכֻלָּם! הַשַּׁבָּת אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת וַיֵּצֵא. בַּפָּרָשָׁה, יַעֲקֹב (אַתֶּם זוֹכְרִים אֶת יַעֲקֹב!) יוֹצֵא מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הוּא בּוֹרֵחַ, הוּא חוֹשֵׁב שֶׁאָח שֶׁלּוֹ רוֹצֶה לַהֲרֹג אוֹתוֹ, וְהוּא בּוֹרֵחַ. הוּא מַגִּיעַ לְמָקוֹם וְהוֹלֵךְ לִישֹׁן. יֵשׁ לוֹ חֲלוֹם: בַּחֲלוֹם מַשֶּׁהוּ מְאוֹד גָּדוֹל קוֹרֶה, הוּא פּוֹגֵשׁ אֶת אֱלֹהִים, וֶאֱלֹהִים אוֹמֵר לוֹ - זֶה בְּסֵדֶר! אַל תִּפְחַד! אֲנִי אִתְּךָ, אֲנִי מַמְשִׁיךְ אִתְּךָ, הַכֹּל יִהְיֶה בְּסֵדֶר, וְאַתָּה תַּחֲזֹר לְכָאן בַּסּוֹף. כְּשֶׁהוּא מִתְעוֹרֵר בַּבֹּקֶר, אַחֲרֵי הַחֲלוֹם, יַעֲקֹב אוֹמֵר: וּוָאו "מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה, אֵין זֶה כִּי אִם בֵּית אֱלֹהִים וְזֶה שַׁעַר הַשָּׁמָיִם."
מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה... בּוֹאוּ נַסְבִּיר קְצָת אֶת הַמִּלִּים הָאֵלֶּה. הוּא אוֹמֵר שֶׁהַמָּקוֹם הַזֶּה שֶׁבּוֹ הוּא יָשֵׁן - נוֹרָא. עַכְשָׁו, הַיּוֹם בְּעִבְרִית מוֹדֶרְנִית "נוֹרָא" זֶה בְּדֶרֶךְ כְּלָל שְׁלִילִי, זֶה לֹא דָּבָר טוֹב. כְּלָל כְּשֶׁאֲנַחְנוּ שׁוֹמְעִים עַל דְּבָרִים רָעִים, שֶׁקָּרוּ, שׁוֹמְעִים שֶׁמִּישֶׁהוּ מֵת, שׁוֹמְעִים מַשֶּׁהוּ טְרָגִי - אֶפְשָׁר לְהַגִּיד, "וּוָאו, זֶה נוֹרָא." = זֶה מַמָּשׁ מַמָּשׁ לֹא טוֹב.
אֲבָל בֶּאֱמֶת בַּתּוֹרָה שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בַּמִּלָּה "נוֹרָא" זֶה קָשׁוּר לְהַרְגָּשָׁה שֶׁל "יִרְאָה". יִרְאָה זֶה קְצָת כְּמוֹ "פַּחַד", אֲבָל לֹא בֶּאֱמֶת. זֶה לֹא פָּחַד שֶׁל "...אֲנִי מְפַחֵד שֶׁלֹּא יִהְיֶה טוֹב..." זֶה יוֹתֵר עָמֹק, אֲפִלּוּ חִיּוּבִי. פַּחַד טוֹב! אֲנִי אָבִיא לָכֶם דֻּגְמָה שֶׁל "יִרְאָה" אוֹ "נוֹרָא" שֶׁאֲנִי מְדַבֵּר עָלָיו. אַתֶּם מַכִּירִים כְּשֶׁיֵּשׁ סְעָרָה, יֵשׁ הַרְבֵּה גֶּשֶׁם וּרְעָמִים, בָּרָק בַּשָּׁמַיִם... וְכָל כָּךְ הַרְבֵּה גֶּשֶׁם יוֹרֵד שֶׁאַתֶּם חוֹשְׁבִים "וּוָאו זֶה זֶה נוֹרָא! זֶה סוֹף הָעוֹלָם!" זֶה לֹא פַּחַד. אַתֶּם לֹא חוֹשְׁבִים שֶׁמַּשֶּׁהוּ רַע יִקְרֶה לָכֶם. אֲבָל אַתֶּם מַרְגִּישִׁים אֶת הַכּוֹחַ שֶׁל הָעוֹלָם. זֹאת יִרְאָה.
כְּשֶׁאַתֶּם מִסְתַּכְּלִים עַל מַשֶּׁהוּ מְאוֹד מְאוֹד יָפֶה גַּם, אוֹ מַשֶּׁהוּ פָּשׁוּט גָּדוֹל וְחָזָק... כְּשֶׁאַתֶּם מַגִּיעִים לַמִּדְבָּר, אוֹ מַגִּיעִים לְהַר, לְהָרִים, לָאַלְפִּים, לַיָּם... אַתֶּם רוֹאִים מַשֶּׁהוּ גָּדוֹל, מַשֶּׁהוּ אֵינְסוֹפִי, אֶפְשָׁר לְהַגִּיד: וּוָאו! מַה נּוֹרָא הַמָּקוֹם הַזֶּה! וַאֲנִי חוֹשֵׁב שֶׁלִּהְיוֹת אָדָם דָּתִי, אוֹ לִהְיוֹת אָדָם שֶׁפָּתוּחַ לְעוֹלָם - זֶה אָדָם שֶׁיּוֹדֵעַ לִרְאוֹת מָה נוֹרָא בָּעוֹלָם, וְלִפְתֹּחַ אֶת הָעֵינַיִם וּלְהַרְגִּישׁ אֶת מָה שֶׁקּוֹרֶה כָּאן.
אָז אֲנִי מְאַחֵל לְכֻלָּם שַׁבָּת שָׁלוֹם, שַׁבָּת שֶׁל שִׂמְחָה, וְגַם לְהַרְגִּישׁ לִפְעָמִים דְּבָרִים נוֹרָאִים - וּבְכָךְ לְהַרְגִּישׁ אֶת הָעוֹלָם!