יעקב פוגש את אח שלו. אבל הם מאוד שונים. מה ההבדל בין "הרבה" לבין "הכל"?
פרשת השבוע בעברית קלה.
Summary: Esau has ‘a lot’, which can be lost, and Jacob has ‘everything’, which cannot.
Bref: Ésaü a "beaucoup", ce qui peut être perdu, et Jacob a "tout", ce qui ne peut pas être perdu.
אפשר לקרוא את הטקסט כאן:
https://docs.google.com/document/d/1kChndRV-pPejrtghnf7dnBaC6IQb13-7lzhJ_G2Ac5s/
שבת שלום!
שָׁלוֹם לְכֻלָּם! הַשָּׁבוּעַ אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים אֶת פָּרָשַׁת וְיִשְׁלַח, וְסוֹף-סוֹף שְׁנֵי הָאַחִים יַעֲקֹב וְעֵשָׂיו נִפְגָּשִׁים, אַחֲרֵי הַרְבֵּה זְמַן - 20 שָׁנָה שֶׁהֵם הָיוּ בְּנִפְרָד! וְיַעֲקֹב מְאוֹד מְפַחֵד מֵהַמִּפְגָּשׁ: הוּא מִתְכּוֹנֵן לְמִלְחָמָה עִם אָח שֶׁלּוֹ, הוּא גַּם מִתְכּוֹנֵן לְשָׁלוֹם, וְהוּא גַּם מִתְפַּלֵּל. בַּסּוֹף, בַּמִּפְגָּשׁ הֵם מְאוֹד מְנֻמָּסִים אֶחָד לַשֵּׁנִי. זֶה לֹא מִלְחָמָה, זֶה גַּם לֹא אַהֲבָה, הָיִיתִי אוֹמֵר...
יֵשׁ מַשֶּׁהוּ שָׁם מְאוֹד מְעַנְיֵן. יַעֲקֹב מְנַסֶּה לָתֵת מַתָּנָה לְאָח שֶׁלּוֹ.וְעֵשָׂיו אוֹמֵר: לֹא לֹא לֹא, אֲנִי לֹא צָרִיךְ, תִּקַּח אַתָּה.. וְיַעֲקֹב אֹמֵר: לֹא לֹא לֹא, אֲנִי לֹא צָרִיךְ, תִּקַּח אַתָּה... אַתֶּם מַכִּירִים אֶת הַמַּצָּב הַזֶּה! אֲבָל אִם אֲנַחְנוּ מִסְתַּכְּלִים עַל הַמִּלִּים שֶׁהֵם מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהֶם, אֲנַחְנוּ רוֹאִים מַשֶּׁהוּ מְעַנְיֵן. עֵשָׂיו אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא צָרִיךְ אֶת הַמַּתָּנָה - הוּא אוֹמֵר "יֵשׁ לִי רַב, אָחִי." זֶה אוֹמֵר: יֵשׁ לִי הַרְבֵּה. וְיַעֲקֹב אוֹמֵר שֶׁהוּא לֹא צָרִיךְ וְאוֹמֵר: "יֵשׁ לִי כָּל." יֵשׁ לִי אֶת הַכֹּל.
וּמָה הַהֶבְדֵּל בֵּין "רַב" לְ"כֹּל"? בֵּין הַרְבֵּה לְהַכֹּל? הַיּוֹם אֲנַחְנוּ לֹא אוֹמְרִים "רַב" כָּכָה, אֲנַחְנוּ אוֹמְרִים "הַרְבֵּה." בְּדֶרֶךְ כְּלָל הַיּוֹם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ אוֹמְרִים רַב זֶה מִישֶׁהוּ, זֶה תַּפְקִיד - כָּמוֹנִי! אֲנִי רַב. זֶה מִישֶׁהוּ עִם הַרְבֵּה יֶדַע (אֲנַחְנוּ מְקַוִּים) שֶׁיָּכוֹל לְלַמֵּד אֲחֵרִים. אֲבָל כָּאן, שֶׁעָשָׁיו אוֹמֵר "יֵשׁ לִי רַב", הוּא אוֹמֵר: אֲנִי עָשִׁיר, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה כּוֹחַ, יֵשׁ לִי הַרְבֵּה דְּבָרִים. הוּא מְדַבֵּר עַל כַּמּוּת. וְאֶפְשָׁר לְהָבִין גַּם שֶׁזֶּה חָשׁוּב לוֹ, זֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ הַרְבֵּה. כְּשֶׁיַּעֲקֹב אוֹמֵר "יֵשׁ לִי כָּל", זֶה מַשֶּׁהוּ אַחֵר. יֵשׁ לִי הַכֹּל... זֶה אוֹמֵר: אֲנִי שָׁלֵם עִם מָה שֶׁיֵּשׁ לִי, אֲנִי לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר מִמָּה שֶׁיֵּשׁ לִי. יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיֵּשׁ לְיַעֲקֹב פָּחוֹת מִלְּעֵשָׂו, אֲבָל הוּא לֹא צָרִיךְ יוֹתֵר - אָז יֵשׁ לוֹ הַכֹּל. לְעֵשָׂיו יֵשׁ הַרְבֵּה, הוּא אוֹמֵר "יֵשׁ לִי רַב" אֲבָל אוּלַי אִם יִהְיֶה לוֹ פָּחוֹת אָז הוּא לֹא יִהְיֶה שָׁלֵם, הוּא לֹא יַרְגִּישׁ שָׁלֵם, הוּא עוֹד לֹא בַּשָּׁלָב שֶׁהוּא שָׁלֵם עִם מָה שֶׁיֵּשׁ לוֹ, וְלָכֵן חָשׁוּב לוֹ כַּמָּה יֵשׁ לוֹ. אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁאַתֶּם מְבִינִים מָה אֲנִי רוֹצֶה לְהַגִּיד!
אֲנִי מְאַחֵל לְכֻלָּם שַׁבָּת שָׁלוֹם, וּלְהַרְגִּישׁ שֶׁיֵּשׁ לָנוּ הַכֹּל. וְגַם אִם חָסֵר לָנוּ דְּבָרִים, זֶה יָבוֹא, בְּעֶזְרַת הַשֵּׁם. אֲבָל בֶּאֱמֶת בֶּאֱמֶת, יֵשׁ לָנוּ אֶת הַכֹּל! שַׁבַּת שָׁלוֹם!