משה מנסה לדבר עם בני ישראל , אבל הם לא שומעים
"מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה"
מה זה רוּחַ?
Summary: Moshe needed to find a way to speak to people who had no breath and no spirit.
En bref: Moshé devait trouver un moyen de parler à des personnes qui n'avaient ni souffle ni esprit.
שבת שלום!
שָׁלוֹם! אֲנַחְנוּ קוֹרְאִים בַּפָּרָשָׁה שֶׁלָּנוּ אֶת הַהַתְחָלָה שֶׁל הַסִּפּוּר הַגָּדוֹל שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם. וּבַהַתְחָלָה, אֱלֹהִים מְדַבֵּר לְמֹשֶׁה וְלִבְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהוּא מַבְטִיחַ הַרְבֵּה נִסִּים, הַרְבֵּה דְּבָרִים גְּדוֹלִים שֶׁיִּקְרְאוּ כְּדֵי לְהוֹצִיא אוֹתָם מִמִּצְרַיִם. וּבַסּוֹף שֶׁל הַחֵלֶק הָרִאשׁוֹן, בַּסּוֹף שֶׁל הַנְּאוּם הַגָּדוֹל שֶׁל אֱלֹהִים, מֹשֶׁה אוֹמֵר לְיִשְׂרָאֵל: כֵּן! זֶה הוֹלֵךְ לִקְרוֹת, אַתֶּם יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם! וְכָתוּב שֶׁבְּנֵי יִשְׂרָאֵל "לֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." וְלֹא שָׁמְעוּ אֶל מֹשֶׁה זֶה אוֹמֵר שֶׁהֵם שָׁמְעוּ אֶת הַמִּלִּים, אֲבָל הֵם לֹא הִקְשִׁיבוּ. לָמָּה? הֵם לֹא רָצוּ לִשְׁמֹעַ אֶת מָה שֶׁמֹּשֶׁה אוֹמֵר. לָמָּה? "מִקֹּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה." עֲבוֹדָה קָשָׁה - אֲנַחְנוּ מְבִינִים, הֵם עֲבָדִים בְּמִצְרַיִם, הֵם עוֹבְדִים קָשֶׁה, וְאוּלַי לֹא הָיָה לָהֶם זְמַן לְהַקְשִׁיב לָאִישׁ הַמְּשֻׁגָּע הַזֶּה, מֹשֶׁה, שֶׁבָּא וְאוֹמֵר שֶׁאַתֶּם יוֹצְאִים מִמִּצְרַיִם...
אֲבָל מָה זֶה "קֹצֶר רוּחַ"? רוּחַ זֶה הַרְבֵּה דְּבָרִים. זֶה יָכוֹל לִהְיוֹת קָשׁוּר לְמֶזֶג הָאֲוִיר: בַּחֹרֶף יֵשׁ גֶּשֶׁם וְרוּחַ, אֲוִיר שֶׁזָּז וְנָע, חָזָק. אֲבָל גַּם כְּשֶׁאֲנַחְנוּ נוֹשְׁמִים, כְּשֶׁאֲוִיר נִכְנָס לַגּוּף וְיוֹצֵא, זֶה גַּם נִקְרָא רוּחַ. לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל קֹצֶר רוּחַ... הָרוּחַ שֶׁלָּהֶם הָיָה קָצָר, קָטָן, לֹא חָזָק. אוּלַי בִּגְלַל הָעֲבוֹדָה הַקָּשָׁה, פִיזִית הֵם לֹא יָכְלוּ לִנְשֹׁם מַסְפִּיק כְּדֵי לִשְׁמֹעַ. זֶה מְאוֹד רֵלֵוַנְטִי הַיּוֹם בְּאֶמְצַע הַמַּגֵּפָה שֶׁלָּנוּ שֶׁל קוֹרוֹנָה וִירוּס. אִי אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ, אִי אֶפְשָׁר לִנְשֹׁם.
זֶה גַּם קָשׁוּר לָרְגָשׁוֹת. כְּשֶׁבֶּן אָדָם עָצוּב אוֹ בְּלַחַץ, הַגּוּף שֶׁלּוֹ לֹא חָזָק, הוּא לֹא נוֹשֵׁם הָרוּחַ הוּא קָצָר. וְזֶה גַּם קָשׁוּר לָרוּחָנִיּוּת, לְנֶפֶשׁ. כְּשֶׁאָדָם הוּא עָצוּב אוֹ בְּלַחַץ הָרוּחָנִיּוּת קָטָן וְקָצָר, וּצְרִיכִים לִמְצֹא מַשֶּׁהוּ אַחֵר. אֲנַחְנוּ מַכִּירִים אֶת זֶה. לִפְעָמִים אֲנַחְנוּ יְכוֹלִים לִקְרוֹא דְּבָרִים בַּתּוֹרָה וּלְהִתְפַּלֵּל, וְהָרוּחָנִיּוּת שֶׁלָּנוּ הִיא מְאוֹד חֲזָקָה. אֲבָל לִפְעָמִים אֵין לָנוּ כּוֹחַ לָזֶה, אֵין לָנוּ כּוֹחַ לְכָל הַתְּפִלּוֹת אֵין לָנוּ כּוֹחַ לְכָל הַדִּבּוּרִים הָאֵלֶּה עַל חֹפֶשׁ וְעַל נִסִּים... אֲנַחְנוּ צְרִיכִים רוּחָנִיּוּת אַחֶרֶת, רוּחָנִיּוּת שֶׁפּוֹגֶשֶׁת אוֹתָנוּ כָּאן אֵיפֹה שֶׁאֲנַחְנוּ. וְזֹאת הַחָכְמָה, אוּלַי שֶׁל רַב אוֹ נָבִיא, כְּמוֹ מֹשֶׁה: לִמְצֹא בְּדִיּוּק אֶת הַמִּלִּים שֶׁמַּתְאִימוֹת לְמַצָּב מְסֻיָּם. אִם מִישֶׁהוּ סוֹבֵל מִקֹּצֶר רוּחַ וַעֲבוֹדָה קָשָׁה, אָז הוּא צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ אַחֵר, הוּא צָרִיךְ מַשֶּׁהוּ שֶׁמַּתְאִים לוֹ בַּמָּקוֹם שֶׁלּוֹ. אָז אֲנִי מְאַחֵל לְכֻלָּם שֶׁבַּיָּמִים הָאֵלֶּה נִמְצָא בְּדִיּוּק אֶת מָה שֶׁאֲנַחְנוּ צְרִיכִים, גַּם בַּתּוֹרָה וְגַם בַּחַיִּים - אָמֵן אָמֵן! אֲנִי מְאַחֵל רַק רַק טוֹב. שַׁבָּת שָׁלוֹם!
Summary: Moshe needed to find a way to speak to people who had no breath and no spirit.
En bref: Moshé devait trouver un moyen de parler à des personnes qui n'avaient ni souffle ni esprit.