הפודקסט לילדי סנדוויץ וגם למי שלא
אבשלום הוא ילד סנדויץ. אם תשאלו איזה סנדויץ, הוא יגיד ״סנדויץ-של-גבינה-צהובה-נמסה-בפיתה בתנור״.יש לו אח גדול: מיכאל, אחות קטנה: אימרי, אבא: מריק, ואמא: חיה (חיושקה) אבשלום בן חמש, מתגורר בירושלים והולך לגן סביונים. הוא אוהב שקוראים לו אבשי. מחכה לזמן ההשכבות כדי לשמוע את אמא מספרת ״סיפור מהלב״. שמח כשמגיע החורף כי ״הכי כיף זה לקפוץ בשלוליות״ וחולם שיום אחד הוא יתעורר ספיידרמן או לפחות יהיה מטפס הרים מקצועי.את הפודקסט הזה התחלנו להקליט בסגר קורונה הראשון כשאבשי היה כמעט בן ארבע והלך לגן מיה בבית זית. כל חודש הקלטנו פרק , סך הכל: 12 פרקים, 12 חודשים שמספרים סיפור של שנה מאוד מיוחדת וגם מוזרה. שנת קורונה. אם תבחרו להאזין לפודקסט של אבשי תשמעו על הפחדים שהוא מחביא בארון ויוצאים בלילה. תכירו את החתול קורקבן שאוהב להתקע על העץ . תגלו שאלוהים בעצם גר בתוך הלב שלנו וגם תקבלו טיפ שיעזור לכם כשתחלמו חלום לא טוב. אורך כל פרק הוא בערך שתיים וחצי דקות שזה הכי הרבה שאבשי יכול לשבת באותו המקום מבלי לזוז. אבשי רוצה להגיד תודה רבה:לעומר שוסטר שהפיק את הפודקסט. לעומר יש אולפן עם אוזניות קלידים ומקרופון והוא מאוד סבלני ונחמד. בזכותו הפודקסט קם לתחייה ולא נשאר הקלטות קוליות בטלפון. תודה ליהודית כץ, מלכת הפודקסטים (״חושבים טוב״) אמא של ינוגי וחברה של אמא של אבשי. על הרעיון היפה והמתוק של להנציח זמן בשיחות מוקלטות. על ההשראה שהם נתנו לנו מהפודקסט של ״ינוגי ואמא״ וגם על כמה רעיונות שאבשי שמע כבר אצל ינוגי והכניס גם לפודקסט שלו. אם שמעתם ואהבתם אבשי מאוד ישמח לדעת אז אתם מוזמנים לכתוב לנו. ועכשיו רק נשאר לכם להכנס למיטה, לכבות את האור, להדליק נר קטן או פנס וללחוץ פליי. דיבר סיפר ושר: אבשלום (אבשי) שטרן גלבועראיינה, הקליטה וכתבה תמצית לכל פרק: (אמא) חיה גלבועהפריעו ועודדו מהצד: מיכאל ואימרי העיר הערות וחילק מחמאות: (אבא) מריק שטרןערך, הוסיף פתיח וסגירה והעלה לספוטיפיי: עמר שוסטר נתנו השראה לפודקסט וגם טיפים: יהודית וינוגי כץ״בלילה בלילה לפני השינה אמא ואבשי מדברים על הא ודא ואפילו שבחוץ יש סגרבלב שלנו יש עוד חדר ועל מה נדבר היום?״
הפודקסט לילדי סנדוויץ וגם למי שלא
הכלב האבוד
•
Season 1
•
Episode 1
כשאבשי גר בבית זית היו מגיעים אלינו כל הזמן חיות אבודות הביתה. אמא של אבשי חושבת שזה בגלל שבאותו הזמן חיפשנו בעצמינו בית. והם היו באים כדי להזכיר לנו שיש בית שמחכה לנו.
הגיעו אלינו : נקר פצוע, חתולי רחוב, שני תנים ואפילו כלב שחיפש את המשפחה שהוא איבד.