אפרכסת

רחל דולב על השירות בפיקוד הדרום עם שרון, הסיבה להתגייסות לפרקליטות הצבאית. הסניגוריה על חיילים ואלוף, ראשת הצנזורה והנגיעה הקצרצרה בפוליטיקה.

אמיר אורן

 עזרו לנו לשפר את "אפרכסת" 
https://forms.gle/UWNt3qs56eooP3wr7

כשתת-אלוף רחל דולב החליטה, אחרי ארבע שנים דחוסות כצנזורית הצבאית הראשית, לפרוש מהתפקיד ומשירות הקבע, הגיעה אליה כמקובל לחפיפה קצינה בדרגת אלוף-משנה, לשעבר סגנית דובר צה״ל. הצנזורית המיועדת, מירי רגב, שמחה להיעזר בבקיאותה המשפטית של עו״ד דולב: היא ביקשה ממנה להסביר לה את ההבדל בין פרקליטות המדינה לבית הדין הגבוה לצדק.

בו ברגע קלטה דולב שאין ביכולתה ללמד את רגב שיעור כלשהו, כי באירגונים כמו צה״ל - ובהמשך גם בפוליטיקה - סוד ההתברגות, ההתקדמות וההישרדות אינו קשור כלל למישכל ולהשכלה; ויעיד מיקומן כחלוף שני עשורים, זאת כמשפטנית החברה ב״מפקדים למען בטחון ישראל״ ומביעה את דעותיה המתונות בציבור וזאת כחברת ממשלה, חברה (?) של שרה נתניהו ומעל לכל מירי רגב.

עובדה זאת מלמדת משהו על מדינת ישראל, אך לא הוגן להתייחס לדולב רק כהיפוכה של רגב. את נקודותיה צברה בכוחות עצמה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספרת רחל דולב איך תיחבלה את דרכה, כקצינה טרייה, ללשכתו של אלוף פיקוד הדרום אריק שרון, על העבודה במחיצתו - הסיורים בשטח, הלחימה בטרור (״עם מאיר דגן ודויד מימון״), הפגישות הגלויות עם פוליטיקאים כמו ראש המפלגה הליברלית שמחה ארליך - ועל התעלמות שרון מהרמטכ״ל חיים בר-לב ויורשו דדו אלעזר. שרון, היא מגלה, פתח ציר עוקף רמטכ״ל אל שר הבטחון משה דיין, באמצעות בתו יעל בטלפונים לפאריס.

שרון הוא גם שדירבן את מזכירתו ללמוד משפטים; וכשהגיעה שעתה להתמחות, בתום הלימודים, מאסה במשרדיהם האפורים של עורכי-הדין התל-אביביים והעדיפה את המלצתו המיקרית של מכר שהדגיש את פערי השכר לטובת מתמחים בפרקליטויות, הצבאית והמחוזית.

אחרי שירות מאתגר בפרקליטות פיקוד המרכז בתקופת האינתיפאדה, שפרצה בסוף 1987, כיהנה (פעמיים) כסניגורית הצבאית הראשית. בין השאר הגנה, לצד עו״ד אלי זהר, על אלוף עמירם לוין בפרשת צאלים ב׳. שם נחשפה לעומק היצרים והתחרות והפוליטיקה האירגונית בדרגי הפיקוד הבכיר. 

בהגיעה לצנזורה פגשה מנגנון במגננה, על סף גסיסה. בית המשפט העליון רופף את הכבלים הישנים, לא אחת השרירותיים או משרתי הבכירים, על העיתונות. דולב תימרנה בין שדות המוקשים של הבטחון, החוק והתקשורת. בין הישגיה היא מונה את סגירתם של שני גופים שנותרו תקועים בעולם הישן - הצנזורה על מכתבי חיילים והציתות לשיחות בין-לאומיות של כתבים זרים.

כשהשתחררה טבלה את אצבעות רגליה בפוליטיקה. הציצה, נפגעה והסיקה שהצינון שנגזר על אלופים ורמטכ״לים עשוי להועיל, בהתנדבות, גם לבכירים קצת פחות.

על ההפיכה המשטרית, כצפוי, דעתה רעה מאד; והיא חרדה מאד לחייהם של חטופי חמאס בעזה.


אולפן: אורי אנוליק
נוצר באולפני ProCast/אור אליעז, הברזל 32, תל אביב