אפרכסת

דן שיאון: לתבוסה הנוראה שספגנו ב-7 באוקטובר גרמה הזנחת ההגנה; וליכולת להתאושש ממנה מול חיזבאללה, סוריה ואיראן - מהפכת האש המדוייקת, המעודכנת והזמינה לכל.

אמיר אורן

בהקדמתו ל״עידן האש״, ספרו של ד״ר דן שיאון, משבח מפקדו הקודם של חיל האוויר, האלוף במילואים עמיקם נורקין, את ״התיאור המחקרי המקצועי של התהליך המתמשך של העברת מרכז הכובד במהלומה הרב-ממדית ובתמרון הרב ממדי מתנועת כוחות הקרקע אל התקיפה המדוייקת, אל יכולות האש, שיש בהן פוטנציאל להשגת מטרות המלחמה״.

שיאון מייחס לנורקין, לקודמו בפיקוד חיל האוויר אמיר אשל ולרמטכ״ל - וראש אמ״ן - לשעבר אביב כוכבי תרומה רבתי לשידרוג בניין הכוח של צה״ל בממדי הטכנולוגיה, תורת הלחימה, הפיקוד והשליטה וההפעלה. מיזעור הכוח המיחשובי, המעקב המודיעיני העיקש, הניווט הלווייני, תיעוש הפיכתם של נתונים למטרות, דיוק הפגיעה ללא נזק היקפי נרחב - כל אלה הומחשו במבצעי חיל האוויר נגד חיזבאללה בספטמבר אשתקד, נגד צבאו ההמום של המשטר הסורי המתפורר בדצמבר ונגד איראן ביוני השנה.

אלא שהצד השני של מטבע העדפת האש בתיכנון ובמוכנות נגד האויבים העיקריים היה זילזול באויב המישני, חמאס, כולל הדרת חיל האוויר מפקודות הכוננות ומהשיח בצמרת הבטחונית אור ל-7 באוקטובר. לשיאון, לוחם אוויר ותיק וחוקר הבקי בהפתעות עולמיות ובזמן הנדרש להתאושש מהן ולפעול להפיכת הקערה על פיה, אין הסבר או מחילה למפולת של אותו יום מר באוגדת עזה, בפיקוד הדרום ובמטכ״ל. בצאת צה״ל מעזה, לדעתו, די יהיה בכוח קרקעי מצומצם לאבטחת הגבול, בחיפוי אש אווירית ואחרת לדיכוי רחשים עויינים באיבם.

שיאון הוא בן דגניה, קיבוצו של מוטי הוד, מפקד חיל האוויר בקרבות - גם מעל הכנרת - בשנה שקדמה למלחמת ששת הימים, ביוני 1967 ובמלחמת ההתשה. הוא זוכר, כילד, את השמחה בקיבוץ כשיצחק (אקי) ארצי סיים קורס טיס; שנים אחר כך, בהיות דן פרח טיס, יצא ארצי לגיחה קרבית מעל למפרץ סואץ ולא שב ממנה.

בשיחה עם אמיר אורן ב״אפרכסת״ מספר שיאון על דרכו בחיל האוויר, כטייס מבצעי, מדריך, סגן מפקד טייסת (בין השאר של רוני חולדאי), קצין מטה במחלקת המבצעים ומפקד טייסת ״כפיר״. הוא אהב להטיס את המיראז׳, לדורותיו, התפעל מהפנטום שאליו התקדם ושבע נחת גם מהסבתו ל-F-16. לפני שנים חזר לגור לא הרחק מהכנרת, אם כי לא בדגניה. על הטיסה לא ויתר - ברשותו (עם שותף), לגיחות בארץ ולחו״ל, אווירון זעיר משקל. לא רע לתלמיד י״ב שהתרעם על היותו היחיד בכיתה שייאלץ להתייצב בבית הספר כי תשעת התלמידים האחרים זומנו למבדקי צוות אוויר והוא לא (כצפוי בסיפורים מסוג זה, הוא היחיד ביניהם שהוסמך כטייס).

לשיאון שלושה תארים אקדמיים ושלושה מטוסים סוריים מופלים במלחמת יום הכיפורים. במחקריו בדק את הלמידה ההדדית של חילות האוויר (והים) האמריקאי והישראלי ואת המקרים המקבילים של קרבות האוויר בווייטנאם ובמזרח התיכון. מסקנתו, השואבת גם מנסיונו האישי: מותר חיל האוויר הישראלי מגדולים ועשירים ממנו בתרבות התחקיר שלו, בלי הנחות לבכירים ולמקושרים. כשתפעל סוף-סוף ועדת חקירה לאירועי 7 באוקטובר, אפשר שייענו גם תמיהות ותהיות שאינן נותנות לו - ולא רק לו - מנוח.

אולפן: אמנון האס