מהדורת ארכיון: אלי זעירא על 1973

ביום השנה ה-40 למלחמת יום הכיפורים, 6 באוקטובר 2013, השתתפו האלופים בדימוס צבי זמיר ואלי זעירא באירוע מיוחד בחסות המכון למחקרי בטחון לאומי באוניברסיטת תל-אביב (INSS).

זעירא, המונה כאן את שגיאותיו כראש אמ״ן בשנה שתחילתה באוקטובר 1972, עוסק בין השאר ובקיצור המתחייב גם בקונספציה, בסבירות הנמוכה ובמקורות המיוחדים (״רמי״ ו״גדי״ של 848, כיום 8200) בחזית המצרית, שדגימתם כתשע שעות אור ל-5 באוקטובר לא העלתה מימצאים מתריעים, בין משום הידוק בטחון הקשר בצבא המצרי ובין משום שהמשוחחים לא היו שותפי סוד לקירבת המלחמה.

זמיר, ראש המוסד בעת המלחמה ומאז 1968, סירב לחלוק את הבמה עם זעירא. לדברי זמיר, למרות (ואולי בגלל)  כפיפותו הישירה לראש הממשלה גולדה מאיר, שר הבטחון משה דיין השפיע על מעמדו הנחות של המוסד לעומת אמ״ן, שבארבע שנותיו הראשונות של זמיר עמד בראשו אלוף אהרן יריב. כגורם איסוף נדרש המוסד להצטמצם לאספקת מידע ולהימנע מפלישה לתחומו של אמ״ן כמונופול הערכה. כמו יריב, זעירא זוהה כמקורב לדיין, שהיה מנוכר לידידו של זמיר מהפלמ״ח, הרמטכ״ל דדו אלעזר.

הרמס״ד של מלחמת יום הכיפורים שיתף את שומעיו באחד האירועים המודיעינים החשובים ביותר בתולדות המלחמה (והמדינה) - פגישתו הלילית בלונדון עם הסוכן המצרי אשרף מרוואן, חצי יממה לפני תחילת המתקפה הערבית המשולבת. מרוואן, אמר זמיר, חשש שמא יתבדה, אם יתממש הסיכוי הקלוש שסאדאת יתחרט ברגע האחרון ולא יורה לצאת למלחמה; וזמיר, בעקבותיו, תהה כיצד ייראה אם לאחר התרעת מלחמה וגיוס מילואים ביום הכיפורים יישמר השקט. 

עוד סיפר זמיר כי אחד ממקורות המוסד בצבא מצרים, שדיווח ב-12 באוקטובר על הכנות להנחתת כוחות ממסוקים ממזרח לתעלת סואץ - ובכך סייע לזמיר לשכנע את קבינט המלחמה בראשות גולדה לדחות את צליחת צה״ל מערבה, כהצעת דיין בדירבון מפקד האוגדה אריק שרון - נהרג במבצע זה. זמיר, לפנים ראש מחלקת ההדרכה במטכ״ל ואלוף פיקוד הדרום, ידע שלאחר הכוחות המונחתים יבואו עוצבות שריון שיושמדו בידי צה״ל ויחשפו את הגדה המזרחית לצולחים.

לצפייה מלאה בהרצאת זמיר, כמו גם בהרצאת זעירא ואחרות - יום העיון על מלחמת 1973, INSS ביו-טיוב.