מהי ביקורת? אילו תגובות נוצרות בנו בעקבות חשיפה לתוכן ביקורתי? כשאנחנו נחשפות לתוכן ביקורתי, באיזו מידה משנה לנו מי מוסר לנו אותו? מביע הביקורת שייך לקבוצה שאליה גם אני מרגישה שייכת? שייך אליה רק באופן חלקי? באיזו מידה זהות המבקרת משפיעה על המידה שבה נהיה מוכנים ומוכנות לקבל את הביקורת, או על המהירות והחריפות שבה נהדוף אותה? השאלות הללו מעסיקות את הדוקטור יהונתן אברמסון מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, והוא בוחן אותן גם ברמה האישית, ברמת הפרט, וגם ברמה הקבוצתית-חברתית, כלומר ביחס לביקורת שמשמיעות מדינות, גורמים בכירים וייצוגיים של מדינות, והרכבי הזהות שלהם בתמונה הפוליטית הכללית. הלגיטימציה להציג ביקורת באה לביטוי גם בעבודתו של אלדד פריבס בתור ליצן פואטי במרחב הציבורי, והוא נתקל לא פעם בשאלה באילו מרחבים מותר לו וראוי שיציג ביקורת על המתרחש בחברה ובאילו מקומות הקהל עלול לתפוס אותו כלא לגיטימי, ומכאן לדחות את פעולותיו ואת התוכן שהוא מביא לתשומת ליבם? השניים מערבבים יחד את הניסיון ואת הידע התיאורטי שכל אחד מהם מביא.
מהי ביקורת? אילו תגובות נוצרות בנו בעקבות חשיפה לתוכן ביקורתי? כשאנחנו נחשפות לתוכן ביקורתי, באיזו מידה משנה לנו מי מוסר לנו אותו? מביע הביקורת שייך לקבוצה שאליה גם אני מרגישה שייכת? שייך אליה רק באופן חלקי? באיזו מידה זהות המבקרת משפיעה על המידה שבה נהיה מוכנים ומוכנות לקבל את הביקורת, או על המהירות והחריפות שבה נהדוף אותה? השאלות הללו מעסיקות את הדוקטור יהונתן אברמסון מהמחלקה ליחסים בינלאומיים בפקולטה למדעי החברה, והוא בוחן אותן גם ברמה האישית, ברמת הפרט, וגם ברמה הקבוצתית-חברתית, כלומר ביחס לביקורת שמשמיעות מדינות, גורמים בכירים וייצוגיים של מדינות, והרכבי הזהות שלהם בתמונה הפוליטית הכללית. הלגיטימציה להציג ביקורת באה לביטוי גם בעבודתו של אלדד פריבס בתור ליצן פואטי במרחב הציבורי, והוא נתקל לא פעם בשאלה באילו מרחבים מותר לו וראוי שיציג ביקורת על המתרחש בחברה ובאילו מקומות הקהל עלול לתפוס אותו כלא לגיטימי, ומכאן לדחות את פעולותיו ואת התוכן שהוא מביא לתשומת ליבם? השניים מערבבים יחד את הניסיון ואת הידע התיאורטי שכל אחד מהם מביא.