#396 השר ד"ר שלמה קרעי - רוצה פחות כח לעצמו, ויותר לציבור דרך השלט

בשיחה זו אירחנו את שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי
מה תוכניותיו לגבי שידורי הטלוויזיה?
האם צריך לפתוח עוד ערוצים שיתחרו בערוץ 14?
למה שוק הפרסום בישראל מנוון?
האם תאגיד השידור יסגר?
מה יקרה עם גל"צ?
האם יהיו תחנות שידור ארציות ברדיו שאינן מולאמות על ידי ממשלת ישראל?
מה יקרה עם הרפורמה המשפטית?
מדוע שווה להילחם קודם כל על הרפורמה ואז על סגירת התאגיד?
ומדוע הוא רוצה פחות כוח והשפעה, ולא יותר כח?

https://www.buzzsprout.com/278171/12973533 

Transcript

0:45

נה, נה, נה, נה, נה שלום והיום בפודקאסטה למשמעות אני תמיר דורטל מראיין את שר התקשורת דוקטור שלמה קרי ופרק זה דיברנו על הסיבות השונות מדוע שוק התקשורת עם כל כך הרבה רגולציה עד כדי כך שזה לא רק בלבד שהמדינה מפקחת על כל תחנות הרדיו הארציות, אלא שכל הערוצים עצמם לא רק מפוקחים, אלא ממש מולאמים. אין לנו אפילו תחנת רדיו אחת בארץ שהיא לא מולאמת ברמה הארצית, ועל התוכניות של שר התקשורת לבטל את הפיגוח על הטלוויזיה, לבטל את הפיגוח על הרדיו, ובאופן כללי לצמצם אותו למינימום הנדרש, לפתוח עוד הרבה מאוד ערוצים שהתחרו, בערוץ 14 ובערוצים האחרים, ולאפשר לכולנו תקשורת חופשית יותר שבה נצביע לא דרך הפוליטיקאים שלנו אלא דרך השלט. על כל זאת ועוד, אז נהנימה. שלום דוקטור שלמה קרי, משרד התקשורת. שלום תמיר. דבר שמטודה שבאת, ודבר שני, הייתי שמח ככה לשאול אותך, אתה יודע, כדבר ראשון, משרד התקשורת, מה אתה עושה במשרד התקשורת, מה האתגרים שעומדים לפתחיך, היו הרבה כותרות בתחילת הקדנציה, ועכשיו אני אשמח לשמוע על ככה עבודה היותר שגרתית בהתחלה של הקהונה. כן, טוב, זה לא באמת, אין העבודה שגרתית, יש הרבה אתגרים כמו שאתה אומר, המון משימות, משרד התקשורת הזניח. בשנה, שנתיים, שלוש האחרונות המון נושאים מאוד חשובים, בעיקר בתחום השידורים, כמעט לא עסקו בכלל בכל מה שקשור לשידורים. מה זאת אומר שידורים? שידורים, זה פתיחת השוק לתחרות, זה מגוון של ריבוי דעות, זה הסרת תקנות ומגבלות, וכמו סגירת המועצות שאני בעזרת השם מתכוון לסגור את הרשות השנייה ואת מועץ הכבלים והלוויין. מה המועצה הזאת עושה? בוא נשתח דבר דבר, כי לא כולם מצויים בעבודה. היא עושה, היא עושה, כל מה שהיא עושה זה מיותר בעיניי. אני מקים במקום שתי המועצות האלה איזה רגולטור ממש רזה, שהוא לא מתערב בתוכן, שהוא בודק את מה שהפקות מקור, האם עושים את מה שצריך לפי החוק, בעלויות סולבות, דברים מינימליים, שנותנים את המסגרת לשוק, אבל ללא התהרבות בתוכן, וכמעט כמעט ללא התהרבות בכלל. בשוק ככה שכל שחקן יוכל להקים, לא יהיה פקדונות במיליוני שקלים כדי להקים ערוץ, לא יהיה זיקיון וגם לא רישיון, זה יהיה היתר בלבד. זו שפה מאוד משפטית, את יכולה להסביר מה כיום עושה, מהו את התלווין, או מה היום עושה, מהו את התקבלים. היתרים, ראשונות... בעיקר בעיקר, מערימה קשיים על שחקנים שרוצים לשדר תקשורת, על שחקנים שרוצים, גורמים שרוצים להיכנס ולהקים ערוץ חדשות. היום למשל, אם אתה מחז בפלטפורמה, ספק תכנים, כמו ישות, אתה לא יכול להקים ערוץ חדשות. אם להפך אתה מחזיק בערוץ חדשות, אתה לא יכול להיות ספק תכנים. אבל את זה את רוצה להשאיר? את האיסור על בעלויות סולבות? לא, לא. מעט מאוד. גם בעלויות סולבות אני מצמצם למינימום רק כדי, וזה יהיה... ברגעים אלו ממש יצאו צוותים מהמשרד שלי, לשלושה ימים, שלישי, רביעי, חמישי, כדי לגבש, לסיים את הזכיר החקיקה, שנגיש אותו בהקדם לאיון הציבור, 21 ימים ואז לכנסת, ושם זה יהיה בעיקר לפי נטח שוק. זה הכיוון, שמי שיש לו נטח שוק מאוד מאוד גדול, אנחנו לא רוצים שהוא השתלט על השוק, אלא לתת לשחקנים חדשים וצעירים להתפתח ולגדול. אז כאלו שהם קטנים יותר, שהם חדשים, יוכלו לייצר לעצמם קבוצות תקשורת, רדיו וטלוויזיה ואתר אינטרנט. הגדולים מאוד, תהיה להם בעיה קצת לעשות את זה כדי לא לתת להם להשתלט על השוקיק, כשאתה פתאום מסיר את כל המגבלות, אתה לא מקביל ולא קובע כמה דקות פרסומות מותר, ואיך עושים את החדשות ומה בדיוק. אני לא מתערב בתוכן, אני חושב שהציבור הוא זה שקובע, עם השלט. אם אתה נותן תוכן איכותי, אמין, מגוון, מעניין, מרתק. לא... לא... גורם לאנשים... אתה תגרום לאנשים לצפות בך אחרת, הם יעברו לערוץ מתחרה. היום הציבור הוא בעצם קהל שבוי. אם אתה לא ימני, הרדקור וזה, ערוץ 14, שבאמת נותן איזשהו... את הגיוון הזה בקול השונה שהוא נותן ביחס לכל השאר, אין לך מה לצפות. אתה חייב להישאר באותה... באותה מסגרת. ומה זה הרשות השנייה? דיברנו על הרשות ללווין והרשות לקבלים, מה זה הרשות השנייה? רשות השנייה היא בעיקר עם ה... מתעסקת עם הרגולציה, עם ההסדרה של הרדיו ושל הערוצי החדשות, הערוצי הברודקאסט מה שנקרא, מועץ את הכבלים והלוויין, זה כל היתר, זה כבלים, לוויין, יש, הוט, כל מה שנמצא שם. מה לגביהם? שתיהן נסגרות. הלוויין, הכבלים, אז אותה מועצה, זה מועץ את הכבלים והלוויין, והרשות השנייה. שתיהן נסגרות בחוק השידורים שלי, במקומן כמה יחידת סמך במשרד, שהיא... מאוד מאוד רזה, לא מתעסקת בתוכן, אם יש דברים שעוברים על החוק, אלימות, דברים כאלה, הרי היום למשל, בוא ניתן לך דוגמה, היום בדיגיטלי יש לנו את סלקום ואת פרטנר, שהם, אין לה להם פיקוח היום חוקי, אין פיקוח על מה שמשודר באוטיטי, באינטרנט, ובכל זאת אתה רואה שהם לא משדרים כנראה אלימות, ולא משדרים תכנים, כי הם יודעים שהציבור לא רוצה לצפות בהם, זה מצד אחד, מצד שני, יש עבירה פלילית, אם אתה עובר עבירה פלילית, אין אנחנו לא צריכים להצר את צעדיהם של גורמים בשוק התקשורת שרוצים להיכנס. היום על כנפי הרגולציה הזו, על כנפי ההסדרה, קם סוג של שידור, מיקור חוץ של השידור הציבורי, כביכול יש שחק גורמים פרטיים, מסחריים, אבל הם משדרים באותו כל, וגם השידור הציבורי באותו כל שלהם. הרוץ 11 שהוא שידור ציבורי, והוא נושא שונה מכל היתר, תכף אני אדבר גם עליו, אבל הערוצים המסחריים צריכים להיות חופשיים לעשות את מה שהם חושבים והציבור יקבע בשלט יהיו לו יותר מגוון, יותר תוכן, תחרות ושוק חופשי זה מה שיקרה גם בשוק התקשורת. זה קורה בכל המוצרים, בחליפה שאנחנו לובשים, במשקפיים שאתה שם, בכל דבר יש מייצרים לפי העדפות הצרכן, כי זה שוק של צרכנים מאז שנות השמונים של המאה הקודמת זה השתנה, עבר משוק של יצרנים לשוק של צרכנים חוץ משוק התקשורת הישראלי שיש היפרגולציה ושהעדפות הצרכן לא מעניינות את מייצרי החדשות כי הם מונופול. המועצות האלה אבל לא עדו אולי ליצור איזה שהוא חיץ בין הפוליטיקאים כמוך, שאולי פוחדים שהם באים מזה שהוא גוון מאוד מסוים, לבין התקשורת ופוחדים שהפוליטיקאים ישלטו על התקשורת וככה בעצם יהיו כמו משרד התעמולה של גבל, שמח שמו, ו... השתפו את מוכנו. אבל קודם כל להפך, אני, דרך הרשות השנייה, כן יכול היום להשפיע. כן יכול להרים טלפון, ליושב רצה שנייה, להגיד לו, תראה מה קורה פה, תראה מה קורה שם, כן להתערב. אני אומר... מה, אפשר להשיב�? אני... יכול להיות שכן. אני אומר, אם אני מעביר אליו תלונה שקיבלתי, פני הציבור, תטפל בזה, לא יכול להיות שהוא אומר ככה, לא יכול להיות שהיא אומרת, מסיתה ככה, הוא צריך לבדוק את זה, זה התפקיד שלו. אני אומר, אני לא רוצה את כל זה, אני רוצה להעשיר את ידיים מהתערבות בתוכן בכלל. אני רוצה שהרשות השנייה בעצם לא מבדילה ביני לבין התקשור אני דווקא באמצעות הרשות השנייה כן יכול להתערב בתכנים. הרשות השנייה יותר מבדילה בין הציבור לבין התקשורת, כי היום יש לך כביכול כמה דירקטורים חיצוניים של הציבור, שנמצאים בתוך חברת החדשות. מי ממונה אותם? זה נשמע מאוד חשוד כזה הציבור. זה ממונה על ידי הרשות השנייה ו... אז את מתגוף למנת עצמו? לא, לא. מי ממונה את הדירקטורים האלה? בתוך חברת החדשות, הרשות השנייה, אני... למטב ידיעתי זה הרשות השנייה הממנת דריקטורים החיצוניים, לא התעסקתי בזה כי אני סוגר אותם אז זה פחות מעניין אותי, אבל הם, בעצם הרשות השנייה החוצצת גורמת לחיץ בין העדפות הצרכן לבין מה שמשודר בתקשורת, כי גם אם הציבור לא אוהב תוכנית מסוימת שהיא חרפה אינטלקטואלית, או לא אוהב מגישה שהסיטה וקרא לציבור מוצצה דם, לא יכול לעשות כלום, זה לא מעניין אותם, הם עושים מה שהם רוצים, יש חיץ, אבל ברגע שהציבור יוכל... ברגע שבעלי המניות אפילו אומרים, אוי אוי אוי, אז בעלי המניות, יהיה להם השפעה. אני מעדיף שתהיה השפעה של בעלי המניות, שהם בעצם משקפים את הלך הרוח בציבור, הם לא רוצים ציבור שכועס על הערוץ שלהם, על התכנים שהם יש, הם רוצים שהציבור יהיה ישוקף בתקשורת. עדיף שהציבור ישתקף דרך בעלי המניות, בדרך השלט שלו, לא משנה, בדרכים, בכל דרך אפשרית מאשר שיהיו... כמה אנשים בודדים שיושבים בתוך איזה חדר סגור, והם מחליטים מה טוב להם ומה לא טוב להם, ולא מעניין אותם מהעדפות הצרכן. אני רוצה שוק תקשורת שהציבור יהיה מיוצג בו. אגב, זה כמו הרפורמה המשפטית. יש את הוועדה לבחירת שופטים, שהיא לא מייצגת את הציבור, היא מייצגת שיבוט של חבר מביא חבר. העדפות הציבור לא מעניינות את רוב הוועדה לבחירת שופטים, ולכן אנחנו רואים בית משפט העליון שלא מייצג. לא מייצג את הזהות היהודית לא מייצגת מה שרוב העם כנראה רוצה. לרפורמות נגיעה, אבל באמת בואו כדאי שנגיע לתאגיד, כי התאגיד הוא בדיוק מן סוג של גוף כזה שאומר, אני אדאג למקצועיות, כמו וודאי בחירת השופטים, שאומרת, אני אדאג למקצועיות, אני אדאג לאיכות, אני אדאג למורשת ישראל, אני אדאג לזהות יהודית. אם לא יהיה תאגיד, או לא יהיה גופים דומים לא שמתוקצבים על ידי המדינה, ומקשיבים בעצם להעדפות של הממשלה, או להעדפות... שנקרא לזה הקיום ארוך הצווח של מדינת ישראל, ולא רק לבידור, ולא רק למה כרגע ייתן אחר ברייטינג, כמו נגיד מאסטר שפ, או דברים בסגנון הזה. אז לא יהיה לנו סרטים ולא יהיה לנו סדרות ישראליות, שאתה יודע, אתה רואה את עצמך בתוכן, יהיה לנו הרבה דברים אמריקאיים כאלה עם כתוביות למטה, וזהו תיהודית שלנו, תלך להזזל. למה... למה רצית לסגור דבר כזה? אבל קודם כול, שים לב, אתה מדבר על שידור ציבורי, ומה אשמחת שאתה מביא ל� סדרות זה לא שידור ציבורי. סדרות זו תמיכה ישראלית, תמיכה ממשלתית ביצירה ישראלית, זה ראוי ואף פעם לא אמרתי שנפסיק את זה. זאת אומרת, לא צריך ערוץ שלם בשביל לתמוך בסדרות ספציפיות. נכון. סדרות זה יצירה ישראלית, כמו שיש קרן קולנועה שתומכת בסרטים, יש קרן שתומכת, שזה היום בתאגית, שתומך ביצירה ישראלית. ואגב, גם שם אין מגוון. גם שם אתה רואה הרבה פעמים את הנרטיב שבתוך הסדרות, יש הרבה דוגמא שאתה רואה איך שזה לא מייצג את... חלק גדול בציבור, את הפרט, למשל, היהודים באים, שפוגעת בקדוש וביקר להרבה מאוד אוכלוסייה גדולה בעם ישראל, ובכל זאת משודרת בשידור הציבורי שלנו. למה? איש אנו יודע. אבל אני בעיני, בעידן של אינטרנט עם פס רחב, שכל אחד יכול עוד מאוד אותו להקים ערוץ טלוויזיה. הנה, אתה עושה ביחד. נכון? בדיוק, בדיוק. וכל אחד יכול לשדר ויש רב גוניות ורב תרבותיות ואתה יכול להגיע כמעט לכל דבר לא צריך שהמדינה תשלם מיליארד שקל לערוץ שישדר כביכול שהוא כאילו השידור הציבורי כאילו מאוזן ומגוון כשאנחנו רואים שבחדשות ובאקטואליה של השידור הציבורי גם בטלוויזיה גם ברדיו יש רוב מוחלט של מגישים שהם לאומתיים לציבור גדול, לחלק גדול מהציבור שהם מייצגים השקפת העולם מפוכה לגמרי ומנגחת אפילו את הדעות ואת העדפות של הציבור. ולכן אני אומר, למה? אין הצר שובע מנה לזה כמלך. זה מה שאמרת בתחילת הקדמציה? אני עדיין אומר. עדיין דעתי... אז מה יש אתן, לא, בוא נשתקף לציבור בשביל שלא עקב בדיוק אחרי כל החדשות כל הימים, אמרת שתסגור את התגיד, מאז? מה קרה? קודם כל לא לסגור, אמרתי שאני אפריט. הפרטה, הגשתי הצעות חוק כאלה ארבע שנים אחורה בכל כנסת, הפרטת התאגיד, אני לא חושב שצריך לבזבז כספי ציבור על דבר כזה שקיים, שכשהשוק ייפתח לתחרות, יהיה אותו בלי הגבלה ואין צורך לממן. אבל יש, אני לא שחקן בודד, יש ראשי הקואליציה, ושר המשפטים יריב לוין פנו ואמרו, תוריד את ההפרטה של התאגיד מסדר היום כרגע, זה, אנחנו לא רוצים לפתוח חזית נוספת, מתמקדים. בתיקון של מערכת המשפט שהוא החשוב ביותר והוא הבסיס והכלי העיקרי לממש מדיניות ימים בהמשך. אחרת אני חושב, לא לך בגתת, אתה תאגיד. זה גם יכול להיות. עכשיו, זה לא ש... אתה יודע, אני אומר שלא צריך, זה לא שיש לי איזה התנגדות, זה לא איזה סדין אדום שאני אומר, אני לא יכול לראות שידור ציבורי. בסדר, אז יש שידור ציבורי. אם כולם רוצים לממן את זה, זה בסדר, המדינה רוצה שתממן, אבל... כל עוד קיים שידור ציבורי, זה כבר פרדוקס. שהוא לא כמו השידור הפרטי. הוא לא כמו ששם אני סוגר את המועצות ואומר אני לא רוצה להתערב בתכנים, כי זה שידור פרטי שהציבור יחליט. כאן, במדינה דמוקרטית, כשמוציאים כסף ציבורי על מזם, קרוב למיליארד שקל בשנה, צריך גם פיקוח. צריך שמישהו יהיה, יוודא שאותו מזם עומד בדרישות החוק, מממש את המטרות שלו. וזה הפרדוק שאני כשר תקשורת ליברלי, שרוצה לא להתערב בתכנים, שרוצה להסיר את ידיים, ההתמודדות הזאת נכפת עליי מכוח, מהעצם קיומו של השידור הציבורי. ולכן אני מתמודד עם זה בדרך של הקמת ועדת איתור, החלפת, מינוי של חברי מועצת תאגיד ו... מה מבין התאגידים של תאגיד השידור, של קאן? יש בעצם את העורך של החדשות, עורך של בית אחרי דברים אחרים ומעליו מיושב? מנכ'ל שממונה על ידי... יש מנכ'ל ויש מנהל חדשות. ויש חברי מועצת שהם ממונים על ידי מועצת התאגיד, שהם מונה 12 חברים. את שני מעשר החברים האלה שממונים לתקופה של ארבע שנים, ממנה, ועדת איתור שהשר ממנה את היושב ראש שלה. יש שם איזה שופט עליון למעלה, אבל... שופטת, שופטת מחוזית בדימוס. לא, כי יש שם כזה רשות שופטת שמוצנח שם למעלה, אתה אומר לך, מה העניין שופט בית המשפט עליון, או שופט מחוזי, לתאגיד שידור טיבורי. אני מסכים איתך, ולכן למשל, ברשות ה... החדשה שאני מקים, שמה זה לא שופט, זה יכול להיות שופט, וזה יכול להיות מישהו מאקדמיה, מהתחום. זה גם שופט, יש לו כבוד, וגם יש עוד מומחים שיכולים לבוא ולעשות עבודה מצוינת, אבל במקרה הזה... זה כמו כלב השמירה של הדמוקרטיה המהותית. כן, רק שכאן... רק שכאן יש לפחות לשר הממונט היכולת לבחור מבין כל השופטים את השופט בדימוס שיעשה את העבודה, ואני מצאתי שופטת... עם סדר יום ימני שרוצה לראות מגוון בשידור הציבורי, שמוכנה לעשות את הכל כדי שבאמת השידורי יעמוד, תגיד השידור הציבורי יעמוד בדרישות החוק ויביא שם מגוון דעות. היום מתייחסים שאומרים, מגוון, כן, יש מגוון צבאים. מגוון צבאים זה לא מגוון דעות. החוק לא קובע מגוון הולך חדש וחרדי ומתנחל ואת יום... יכולים להיות כולם ככה, אבל כולם שמאלנים, או כולם חושבים באותה דעה. רוצים מגוון דעות, ואת המגוון הדעות הזה אתה לא מוצא היום בשידור הציבורי, ואת זה אני מבקש לתקן. אני כתבתי להם גם על מקן 33, שנראה כמו ערוץ סתם מולה פלסטיני בכלל, בחלק מהשידורים שלו, ועל האג'נדה שמובילים שם, פעם אחר פעם. קוראים לרפורמה המשפטית, הרפורמה לאחלשת מערכת המשפט, כשבעיני חצי מהעם, ואפילו יותר, היא רפורמה לחיזוק מערכת המשפט, לחיזוק הדמוקרטיה. אז שידור ציבורי צריך לייצג את הדעות האלו בכל פאנל שיהיה ייצוג להעמדה הזאת ויצוג להעמדה השנייה. אנחנו רוצים לראות איזון בתקשורת הפרטית עוד פעם, אני לא רוצה לראות איזון. שכל ערוץ יעשה את מה שטוב לו, שיקדם סדר יום משלו, זה בסדר? הציבור שלא רוצה לראות? או שלא סומך על האמינות של מה שמשודר שם יעבור לערוצים אחרים והפתחו עוד ערוצים. בשידור הציבורי, אם כבר הוא קיים, הוא צריך להיות מגוון ולתת ביטוי למגוון הציבור הישראלי ולשם אני פה... אז הנה, מקרה מבחן הוא ערוץ פרטי שמשדר שידורי הסתתה הרעילים אל ג'זירה. מה דינו, לפי שיטתך הוא בעצם אמור להמשיך לשדר? אלג'זירה זה לא אצלנו. כי הוא ערוץ פרטי, לא, אבל הוא מאפשרים לו לשדר מעריזה, זה לא יודע אם זה תחת סמכותך. לשכת העיתונות היא לא במשרד התקשורת, אם היא הייתה תחת סמכותי, בהחלט הייתי פה אלה. מי אחר על הירוע הלאה? משכת העיתונות נמצאת במשרד ראש הממשלה, אני, יש לי מספיק תחומים במשרד התקשורת שאני עוסק בהם המון, לשכת העיתונות הממשלתית נשאיר אותה למשר מה לגבי רדיו? בעצם רדיו זה אחד התחומים הכי כואבים בארץ, כי אמר לי, המנכה שלך, האמת הוא לא בדיוק המנכה, הוא באמונה לזו תפקיד, מנכה בפועל, אלעד מלכה. לא, אלעד מלכה הוא המשנה למנכה. הוא המשנה למנכה, או הוא המנכה למיועד? באמת זה גם תחום שאנחנו צריכים לדבר עליו, כל התחום הקושי של המינוי, של אנשים טובים ואיכותיים לתפקידים במגנאה הציבורי, גם בחינת דרישות זכר, וגם בחינת בירוקרטיה בלתי נגמרת. אבל אלת מלכה אמר, ואת כמובן צודק בעניין הזה, שאין שום תחנת רדיו ארצית פרטית. זאת אומרת, כל הרדיו הארצי מול עם. מה עושים עם הדבר הזה? זה הדבר הראשון שאמרתי כשנכנסתי כבר בשבוע הראשון שלי, זה אחד הנושאים המהותיים שאני נאבק עליהם, ובעזרת השם, בחוק השידורים שנגיש בקרוב, אין יותר, אני מבטל את כל העניין האזורי, תחנות רדיו פרטיות יוכלו לשדר בפריסה ארצית. ומשהו מורכב? זה לא היה משהו שאפשר להכין לתוך חוק ההסדרים ולהמשיך הלאה? אני חשבתי שכן. משרד האוצר... משמע כמו, תראה, גבולות פשוטים של... אני חשבתי שבהחלט כן. משרד האוצר תקע מקלות בגלגלים. אסי מסינג, היועץ המשפטי של משרד האוצר, כתב מכתב שהדבר הזה מנוגד למדיניות של ועדת לנדס. כאילו... לא נבחרה כאן ממשלה חדשה שיכולה לעטבות מדיניות חדשה. מה זה וידק לנדס? הייתה ועדה לפני כמה שנים שקבע כמה דברים, ואני חושב אחרת. והממשלה קיבלה את המצאתה? זה היה, כנראה חלק מתוך הדברים נכנס, אבל זה לא חשוב בו, זה לא מעניין. אני לא רוותי עם שר האוצר בעניין הזה, למרות שלדעתי, הוא היה הראשון שהיה צריך לבוא ולהגיד בוא נכניס לחוק ההסדרים, נעמוד על זה, אבל קיבלתי, אני עושה את זה באופן עצמאי. בחוק מסודר, בתוך הרפורמה של חוק השידורים, בקרוב מאוד תחנות רדיו-הזוריות יוכלו לשדר בפריסה ארצית, לא יהיה יותר את הפוליגון. היום תבין כמה הם מוגבלים. אומרים להם, אתם יכולים לשדר בתוך הפוליגון הזה, את המשדרים שלכם אתם צריכים להציב בתוך הפוליגון, ואם אתם רחוקים יותר מחמישה עשר קילומטר אתם צריכים אישור מיוחד. כל מיני דברים שלא ברור למה. וזה הרשות השנייה אגב. היא מחליטה והיא קובעת והכל... זאת אומרת אפשר להשדר נגיד רדיו גלי ישראל, יכול לשדר רק נגיד ביהודה ושמרון, ואם קולטים חלילה בראש העין בשכונה שהיא לא יהודה ושמרון... לא אם קולטים, מראש מקבילים לך את היכולת הקליטה באוצמה, באוצמה של המשדר, במיקום של המשדר... מתערבים בטכנולוגיה? באוצמה. אומרים לך כמה אתה יכול, כמה האוצמה יכולה להיות. כדי שחלילה לא תדרוס מישהו שמשדר במרכז... למרות שאין דריסה כי כולאכל אחד יש לו את הטדר משל בכל מקרה, אני כשנכנסתי אמרתי, אני רוצה להבין מה מדובר. אמרו לי, תדרי F.M. הם משאב מוגבל, השידור הציבורי, אמרתי כמה השידור הציבורי לוקח, אמרו לי, יותר מחמישים אחוז מהתדרים, ארבעים תדרים... מה זה תם חמישים אחוזות? כולם? יותר מחמישים אחוז מהתדרים... השידור הציבורי לוקח תאגיד וגלצה לוקחים ארבעים תדרים מתוך שבעים ומשהו שקיימים ב-F.M. הבנתי, שכוללים גם את הרדיו האזורי וגם את הרדיו הארצי. הארבעים זה השידור הציבורי הוא כולו ארצי. הוא כולו ארצי ומולם, כן. יש עוד 17 תחנות שלהן, לכל תחנה יש בערך שני תדרים. רדיוד הרום, 102, 103. לכל תחנה כזאת יש שני תדרים, שזה גורם לתחנה להיות משודרת ופריסה הרבה יותר מצומצמת בפוליגון שלה. ואז אמרתי, למה צריך ארבעת תדרים לתחנה ארצית? אולי מספיק שלושה. תבדקו, חזרו אליי ואמרו, כנראה שאתה צודק. אולי יישאר איזה אחוז או שניים שהפריקסו, לא יהיה מאה אחוז, וככה מתפנים לנו מספר, מתפנה לנו מספר גדול של תדרים, שאותו אני מתכוון גם למחרז לתחנות חדשות, וגם לאפשר לתחנות קיימות לפרוס, הוא פרץ את הים הווקד מצפון נבנגבה. עכשיו, חשוב להבין, כל הסיפור הזה של האפ-אם הוא זמני. זה עוד סיפור מוזר שקרה. כן, אנחנו פה בפודקאסט. אז זה אתם מתכוון? כן, למה בכלל צריך את האפ-אם? למה לא דיגיטל? למה לא הכל באינטרנט? למה לא למה יש את המגבלה הזאת? אבל בשביל זה, בשביל אינטרנט לא צריך שר תקשורת, שיעשה רגולציה על איזה ערוץ אני יכול לוחות עליו פלי בנהגן. אז תתפלא, למה ברכב אתה לא יכול להוריד אפליקציה שיש בתוכה את כל תחנות הרדיו? כי יש רגולציה, כי רכבים, כי זה אסור? וסרסים אותם בכניסה לישראל מכל מיני סיבות. רגע, זה איסור של משרד התקשורת? או ש... לא הצלחנו לברר, סופית אם זה משרד התחבורה, חלק, כנראה, זה משרד התחבורה, חלק משרד התקשורת, חלק זה יבואנים, חלק זה כל מיני... יש המון המון עניין בתחום הזה שגורם לו להיות... שבעצם שגורם להגביל. בכלל, כל התחנות, גם בטלוויזיה, גם ברדיו, כולם רוצים לא להסיר רגולציה, רוצים תשאיר את הכל ככה. אנחנו לא רוצים את החרות, כן. זה מה שהכי עוזר להם. לא, אף אחד לא רוצה את החרות, לא מימין ולא משמאל. גם הרוץ 14 נכנס בחק הרבה. גם הרוץ 14, נכון. מה פתאום אתה רוצה לפתוח עוד הרוצים ממניים? חלילה, יעזבו כמה אנשים את הרוץ 14. אז קודם כול אני לא פותח הרוצים, אני מאפשר לשוק למגוון בשוק והמגוון הוא חשוב. כי כשהיה הרוץ מאוזן ומגוון, יהיה יותר מגוון אז גם תהיה השקעה יותר גדולה. של שוק הפרסום אנחנו יודעים שבשוק הפרסום בישראל הוא בערך שליש אחוז תוצר ממדינות מערביות אחרות בסדר גודל שלנו וגם במדינות דומות לשלנו עם אותו גודל אוכלוסייה ועם אותה יחודיות שפתית יש חמישה שישה שבעה ערוצי טלוויזיה ערוצי חדשות ויש מספיק הכנסות לכולם אצלנו כי הכל הוא אותו קול חד גוני שיש הרבה של המפרסמים לא סומכים אומרים למה לי לפרסם להשקיע כל כך הרבה כסף באותו קול, גם 13, גם 12, גם 11, 10, נותנים את אותו קול, אז מי שצופה כאן, זאת אומרת... אז למה זה גורם? אז זה גורם לזה שלא משקיעים כסף בשוק הזה. זה גורם שההכנסות בשוק הטלוויזיה... זאת אומרת, שוק הפרסום מנובן? מנובן, נכון. מנובן. כשיהיה מגוון, ההכנסות מפרסום גם יעלו. עכשיו, יתרה מכך, אני הולך גם בחוק השידורים לעשור על השידור הציבורי למכור פרסומות. אתה מרוויח, מקבל מאות מיליונים, קרוב למיליארד שקל בשנה מהמדינה, מהציבור, ואתה גם לוקח את כבשת הרש של התחנות הפרטיות, גם לא נותן להם לשדר בפריסה ארצית. גם בגלל התדרים שאתה לוקח, וגם לוקח להם נתח מאוד גדול מהפרסמות, די. אבל זה יהיה הרבה יותר כיף להזין לשירות הציבורי, כי ברגע שאתה מוריד להם את הפרסמות, אתה מוריד להם את האיזה הזאת שתקועה. כמו לשאר התחנות, יש להם איזה של פרסומות, שהרבה אנשים, אתה יודע, ברגע שיש פרסומות, מה אני עכשיו עושה, מעביר תחנה. אז יהיה לך... אז לשבור את הציבוריית, אתה באמת, אתה מענק את האפשר להגיד מתנה בזה שאמרת להם, אסור לכם לקחת פרסומות. קודם כול, תמיד יש שני צדדים למטבע, אני חושב ש... זה הכול פריידופים. אני חושב שהמשקולת הכבדה יותר, זה להכניס יותר כסף לשוק הפרטי, להגדיל את המגוון שם, לאפשר לתחנות שיהיה יותר איכות, ברגע שיש תוכנית איכותית של מגישים איכותיים שאתה נהנה לשמוע, שיש מגוון, שיש באמת עימות אידיאולוגי ומשהו שמחדד את המחשבה, אתה תשמע גם אם יש כמה פרסומות, הכל בסדר, מקסימום תעביר פרסומות לתחנה אחרת. מגוון זה הדבר שטוב והשידור הציבורי כל עוד הוא קיים במשמרת שלי הוא כמה שפחות יפריע לשידור המסחרי הפרטי אז בוא נקווה באמת שתוכלו להתקדם אבל בשביל שתוכלו להתקדם הייתי שמח לשאול אותך על הכנסת התפקיד. כנסת התפקיד מה דבר שהכי הפתיע אותך בתחום המינויים בתחום של בכלל להניע את המשרד להניע מהלכים. היה הרבה דברים שנתקעו, אני חושב, גם עם אלעד מלכה, שבסוף לא מונה למנכה, אלא מונה על איזה מין תפקיד... משנה למנכה, לא, מינה לה תפקיד בכיר מאוד, משנה למנכה זה תפקיד השני, אבל אתה רצית למנות אותה למנכה. נכון, אבל יש ועדה, קודם כל, בנושא הזה דווקא אני מקבל, הוועדה אמרה, הוא באמת איש מקצוע, אבל יש לה פחות ניסיון ניהולי בכיר. צריך שהיא יחסה בצילו של מנכה מנוסה יותר. תקופה מסוימת, חצי שנה כמה שצריך ואז נגיש אותו מחדש. ולמה שלא עשה תכלית לגבי זה? אתה עשה, אתה נותן את הדין הציבור, יהיו בחירות מתישהו, אולי עוד שלוש שנים, אולי יותר בקרוב, אני לא יודע. ואתה בסוף תפיסת הדיני, אם אתה ממנה בן אדם לא מקצועי, רשלן, שהוא לא עוד מתאים לתפקיד, שיקנסו בך? קודם כל, זו טענה מצוינת, אני יכול להזדהות איתה בהחלט, אבל אני יכול גם לקבל את הטענה השנייה שיש מישהו ש... בצורה מסוימת אתה יכול לקרוא לזה נותן העצה או... עצה מחייבת. עצה... אני לא יודעת כמה היא מחייבת, כי היה אפשר להמשיך להילחם על זה. אני קיבלתי את זה, אמרתי, אם הגעתם למסקנה, וזה ועדה שאני לא הייתה לאומתית, גם אלעד התרשם שלא לאומתית, והבנתי שיש איזה משהו שחסר כאן, וקיבלתי את זה. אני... יש דברים הרבה יותר חמורים מלהגיד, תחכה חצי שנה, תן ניסיון כחסר ניסיון. למשל, במינוי של חברי מועצת, אתה אגיד, שמה יש לי מאבק מול בגץ ומול הייעוץ המשפטי לממשלה, שרוצים להכריח אותי למנות שני החברים או שתי חברות, שוועדת ההיטורה הקודמת לפני יותר משנה, הכריעה לגבייהן, כשיש ממשלה חדשה. זה מזכיר את פסק דין מרבורי נגד וי... מרבורי נגד מדיסון, נגד... סליחה. מרבורי נגד וייד, במינוס חר נכון, שבו... שופט מרשל של בית המשפט העליון האמריקאי ניסה לחייב את הממשל החדש של תומס ג'פרסון למנות שופטים שהוא מינה בתור המזכיר הממשלה. זה כאילו מין משהו הפוך על הפוך. למה למנות חברים של ממשלה נבחרת קודמת אם הם לא מונו בפועל? כי הם יוצאים מנקודת הנחה שהשר הוא חותם את גומי. שזה שלא מונו בפועל זה תקלה. ברגע שוועדת היתורה היא מליצה והחוק אומר שהיא תמליץ. השר חייב לחתום. אמרתי לסליחה, עם כל הכבוד. אם לא היה צריך את השר במכלול השיקולים, אז למה בכלל להביא לשר לחתום? שוועדת העיתור תמנה. לא, זו פרשנות מאוד משונה של החוק, וזה בדיוק כמרבורי נגדו עד. זה ממש אחד לך. אז אני במאבק על זה, ואני מקווה שבעזרת השם כן הצליח לשנות. וועדת העיתור שאני מקים היא עכשיו ממש בהקמה, כמו שאמרתי, השופטת נחמה נצר צריכה למנות חבר וועדת עיתור נוסף. ככה שנתחיל למנות את החוסרים ולאט לאט גם חברים התחלפו. בסופו של דבר המחויבות שלי לציבור, שכל עוד קיים שידור ציבורי, שיעמוד בדרישות החוק, שייתן מגוון קולות, שייתן מגוון גם בחדשות ובאקטואליה, וגם בסתרות וביצירה הישראלית שלו. באחד ההכנות שעשיתי לקראת הרעון הזה, נתקלתי בפוסט מאוד מעניין, לגבי מישהו שמגיע בעולם ההיטק, והציעו לו להיות... מנכ'ל משרד או עוזר המנכ'ל או משהו בסגנון הזה, והוא התחיל לדבר על דרישות שכר, ואז הוא חטף את הסתירה של החיים שלו, כשהוא הבין שאין דבר כזה דרישות שכר, הוא בכלל לא יכול לדבר על השכר שלו, יש שכר קבוע של סביב 10,000-12,000 שקלים, תלוי ב... תלוי ב... תלוי לקבל הרבה יותר. לא, מנכ'ל יותר, אבל כל האנשים, כל המשרות אמונה אחרות, שאין הרבה מדי, יש מנכ'ל ועוד קצת אנשים בלשכה, הם בעצם מבחינים שכר של מישהו שבדיוק סיים תואר ראשון והוא ככה בתחילת חייו, ולא זה מישהו שעומד בראש הפרמידה של המהלכים הכי בכירים בבית ישראל, אתה בסוף משפיע על החלטות ש... בסוף משפיעות על מיליארדים של שקלים מדי שבוע, ואתה חייב צוות של אנשים מנוסים ובשוק הפרטי, כנראה אתה משלם להם 50, 60 אלף שקל, מנכ'ל של חברת העתק שהוא, כולם מנהל 100 עובדים, יכול להרוויח גם 100, 150 אלף שקל לחודש. במגזר הציבורי, מי הגיע? כן, זה בעיה כאובה, אמנם, מצד אחד, ומצד שני זה בעיניי השידור הציבורי הוא שליחות. השירות הציבורי. השירות הציבורי הוא שליחות, ומי שמגיע לשירות הציבורי צריך לבוא לא בשביל בצעקסף. את הכסף הגדול לא עושים בשירות הציבורי. אני חושב שזה דבר יפה, שזה קיים, שזה קורה. ודווקא תדע שלגבי המשרות האמון שיש לשר, על הקברת של החמישה, שישה יועצים, יש לנו גמישות, אמנם לא להגיע לחמישים, שישים אלף שקל, זה מהמקסימום שם זה שלושים, לראש מתה, אבל כן יש סל של מאה אלף שקלים בחודש, שאתה מחלק אותו בין היועצים, בהתאם לדרגות שהשר קובע לגבי מה שאגב לא קיים אצל חברי כנסת. אצל חברי כנסת באמת אין לך נגיעה בכלל בשכר, מקבלים לפי התואר, לפי הניסיון, לפי הוותק, אצל שרים הגמישות ע לא מספיק כדי להפוך את זה להכי, כמו בהייטק, אבל יש גמישות מסוימת, ואני... ובהחלט, כמו שאתה אומר, אני רציתי להביא מישהו בחיר מההייטק, שיהיה יועץ בחיר שלי בדרגת שכר מאוד גבוהה, הוא אומר לי, זה פחות מחצי ממה שאני מרוויח היום, אני מאוד רוצה לבוא לשתיכות הציבורית, זה מעניין אותי מאוד, אבל זה יותר מדי לרדת בשכר. בסדר? מקובל. אנשים מאוד קשה לרדת בשכר. גם אני, שלוויתי אנשים בארגון פעמונים, גם לרדת 10 אחוז בהוצאות זה דבר מאוד מאוד קשה לאנשים. זה לא בית הכסף, זה אנשים מתרגלים למשהו. זה בסדר, אבל 10 אחוז יש הרבה שמוכנים לוותר כדי להיכנס לשכחות הציבורית, גם 20 אחוז. מוכנים כי יודעים שזאת שליחות, יודעים שהם נוגעים כאן בדברים רגישים שיש להם השפעה על מה שקורה במדינה. בוא, אנחנו כאן, עם ישראל חזר אחרי אלפיים שנות גלות, לארץ נחלת אבותיו. ויושב כאן, יושבים כאן בשירות הציבורי ומתווים את החיים של עם ישראל בארצות, זה לא דבר פשוט, לא דבר של מה בכך, ויש הרבה שרואים את זה כך, רואים את זה עין בעין בצורה כזאת. נגיד, בתור חבר כנסת היו, יש לכל חבר כנסת מהשני יועצים ושלושה יועצים. שלושה ונהג, או... לא, שלושה יועצים, אין להג, זה שלושה שמקבלים בהתאם לאזרשנת. כן, ואחד אומרים לו שהוא גם נוהג, מכירים את זה, ובסנאט בארצות הברית, לכל חבר סנאט יש עשרות. אנשים תחתיו שעובדים ועוזרים ועונים לטלפונים ואין דבר כזה שאין מישהו שיכול לעזור לך בפנייה שלך עד הקצה כי שוב יש מה מספיק יועצים ועוזרים אולי זה משהו שצריך להפיק תודה ללטוש עיניים לנבחרת ציבור ולהגיד להם הוצאתם פה 20 אלף שקל יותר מדי בהפקת כזה דבר או על תיסה מיותרת או על העסקת עוזר או על יועץ או על סרטון או על זה אי אפשר לשחק את הציבור לניהוד דעתי בלי צוות, בלי כברת, כמו שאתה אומר, שתשרת ותעזור, כי בסופו של דבר יש שר אחד, ואם אין לו הרבה אוהצים, הוא לא יעיל. תראה, קודם כול, כמה דברים. קודם כול, אתה צודק, ויש כלל כזה שאומר, אין ציבור אני. כשבאים לעשות משהו לטובת הציבור, לא חוסכים. דבר שהוא ציבורי, אתה רוצה להקים בית מדרש, אתה רוצה, אתה מקים ספרייה, אתה עושה את זה הכי מפואר והכי טוב לטובת הציבור, ואותו דבר גם לגבי השירות הציבורי. הציבור אין ציבור אני. בבית המקדש, היום הייתי בכברי המלאכים, של אלני המלכה, ועוד אחרים שיש שם, אז היא עשתה נברשת זהב ותבלה של זהב, אף פעם לא אמרו, למה אתם לא צריך לנקר עיניים, לא הכל מזהב, בואו נעשה, לא, אין ציבור אני. תראה, אם ניקח את זה לשירות הציבורי, אז יהיה לך תקרות מזהב וזה, ואתה תגיד, אין ציבורני, כי אתה מסתובב במסדרונות מזהב. אני חושב שלא נלך לשם. נכון, לא נלך... אני אומר, לא, אבל זה בעצם תומך בתענה שלך, שאין ציבורני. מצד שני, אנחנו... אני בגישה ש... עד כמה שפחות המדינה צריכה להתערב, הרי ככל שיהיו לך יותר עוזרים ויותר יורצים... אתה תוכל לחלוש עוד יותר על תחומים ועוד יותר לפרוס את כנפיך ולקבל החלטות. זה בעיניי זה שהשירות הציבורי צריך להיות רזה יותר, ואתה זוכר את המשל של השמן והרזה. אז אנחנו לא רוצים את השמן, למרות שאולי עם שירות ציבורי שמן יותר, היית יכול לטפל ביותר נושאים, אבל בדרך כלל זה גם פחות יעיל. זה הוכח שזה פחות יעיל. אני רוצה שמן. באנשים בלי קביעות ורזה הם אנשים עם קביעות. זאת אומרת, אנשים עם קביעות מגיעים לעבודה, הם לא מגיעים לעבוד, ואנשים בלי קביעות, אנשים שעובדים תחתיך ויודעים שרגע אחד שלא יבא לך, או רגע אחד שהם יתפקדו פחות טוב, או שהם כבר לא יהיו באותה דרך ולא יצליחו לתת את התפוקה, תגיד להם, עם כל הכבוד אני צריך מישהו שבא לעבוד. דרך אגב, טראמפ עשה את זה. פיתר, עוד צער ועוד צער ועוד צער, עד שהיה לו את השר שהוא בדיוק רצה לביטחון לאומי, ואת השר שהוא הכי רצה לחינוך ולתחבורה, הוא פיתר הרבה מאוד צערים בקדמציה שלו, עד שהיה לו את הצוות הנצח, ואיתם בו באמת קידם הרבה מאוד דברים. תראה, יש הרבה גישות, יש בטוח יתרונות וחסרונות בכל דבר, אני לא חושב שצריך להגדיל את מספר המשרות, או להגדיל את הזה, אני חושב שאפשר... באופן שצריך למצוא את האנשים הטובים. ברגע שיש לך איש אחד טוב, מקצועי, שעושה את העבודה, אם אתה יודע לבחור את האנשים שלך, אתה יכול בהחלט להפעיל, אגב, לא רק את היועצים המקצוע, את הכברת הפנימית, אתה יכול, אתה יודע להפעיל גם את כל המשרד. משרד התקשורת אמונם הוא לא משרד כל כך גדול, 150, 160 עובדים, אבל ברגע שיש לך ראש מתה ומנכל טוב, ומשנה למנכל מצוין. אז אתה מפעיל לא רק את הקוורת שאתה מניתה אלה את כל היתר, וכן, ולמרות כביעות ולמרות הכל עדיין יש אפשרות. זה מורגש? כלומר, זה מורגש ההבדל בין המגזר הפרטי או בין האקדמיה שאתה הגעת משם, לבין בעצם המגזר הציבורי של אנשים עם כביעות ויש ועדים ויש הסתדרות וישועצים משפטיים. קודם כל, גם באקדמיה יש קביעות. אחרי ארבע, חמש שנים קביעות שעה. ואין לך מרצים מנחות שאפשר להתגלה אחלה. כן, יש מרצים מנחות, גם מרצים, אני הייתי בסגל הבכיר, אבל לא הגעתי, הגעתי לשלב של הקביעות בדיוק שנבחרתי לכנסת באוניברסיטת בר אילן. אגב, אז אמרו לי, נו נו, בוא תשלים עכשיו את הקביעות. אמרו לי, יש את הרעיית, אתה יכול להקפיא ארבע שנים באקדמיה את המינוי שלך. עד שתראה אם טוב לך בכנסת, לא טוב לך, אמרתי אני לא מוכן שיגידו שנתתם לי קביעות כי אתם יודעים שאני חבר כנסת, אני נוותר על זה. אז לא המשכתי לשלב הזה. אבל בוודאי שיש, תמיד צריך להתייעל, בוודאי שהשירות הציבורי, הוא, יש לו את החיסרונות בזה, לא רק... מה החיסרון הכי גדול במגזר הציבורי? הסתדרות, קביעות, תקשיר, נציבות שירות המדינה, איזה דבר, אתה אומר, היו עצים משפטים, איזה דבר... אחי, לא מאפשר לך לפעול בתור שר. זרקת את זה כאופסיה אחרונה, אבל... תראה, כמעט שכחתי את זה. ייעוץ משפטי, זה גורם מעקב מאוד. זה גורם שהוא... יש לך מדיניות שאתה רוצה להוביל, ואני אתן לך דוגמה, היועץ המשפטית לממשלה לא אפשרה לנתניה ובלי, לראש הממשלה, לדבר כמעט חודשיים על נושא השידורים. לא יכלתי לצאת עם סיבת העיתונאים. אבל זה לא קשור למה? לא קשור... לא קשור לרפורמה משפטית? היא קודם כל אמרה לי מיד שנכנסתי למשרד, אתה לא יכול לדבר עם נתניהו. אה, היא לא רצתה שיש לי חתן חיה? כלום, לא רצתה. לא רצתה, לא עם נתניהו, לא עם יורציו, לא עם סביבתו הקרובה, על שום דבר ממשרד התקשורת. תרצה מה שהוא תדבר, ואז פניתם, אתם יחוקו שידורים, מה קשור שידורים? אני רוצה לה חודש וחצי נגררנו עד שהיא אמרה, טוב, בעצם שידורים. כתבו לי במייל שידורים, הבנו שזה לא קשור. תודה רבה, אבל הקותם עכשיו משרד ממשלתי שלם מלדבר משעשר הממונה ידבר עם ראש המשלה. גם לא, גם סוג של איך מכתבים דרך היותר משפטי? כלום? כלום. כלום. זה היה, זה דבר שהוא... הייעוץ המשפטי זה... זה גוף שצבר לעצמו כוח יותר ויותר, בחסות, בחסות בגץ אגב, שגם... זה בעצם שני גופים שמפרקסים אלו את אלו, הם מעצילים ומעדירים את סמכויותיהם אחד לשני וכל אחד לעצמו, וזה בהחלט גורם מעכב, שאני מקווה שבעזרת ה' בקרוב גם נוכל להסיר את החסם הזה, ושלא תחשוב שזה ייעוץ משפטי, אומרים כן, הם גנים שומרים על הדמוקרטיה, שלא תעשו... אין... זה לא קשור לכלום, כמו שאני נתתי דוגמה, לא קשור לדמוקרטיה, לא קשור לפגיעה בזכויות, לא קש... שאלה פשוטה, האם יש ניגוד עניינים או לא, חודש וחצי המשרד מתעכב. זה דבר שהוא בלתי נתפס. בעיקר היקובים, אני מקווה שלא יעקבו את מינוי הדירקטורים שאתה רוצה לעשות, ואת כל החקיקה, הרי הדברים האלה יכולים להתעכב בגץ... גם זה לוקח, לוקח. חודשים או שנים, ופתאום הממשלה נופלת כמה. זה עוד לא בגץ, זה עוד פעם רוצים למנות חבר ועד התיטור, רוצים למנות חבר דירקטוריון, יש אין סוף שעות של בדיקות ושל שאלות, ובכלל כל הסיפור אם אתה יש לך איזו זיקה כחבר ליקוד, אז זה בכלל סוף העולם, כאילו, הרי יש עתיד וישראל בתינו, וכל המפלגות הדיקטטוריות, הפעילים הכי חזקים שלהם יכולים להתמנות, כי אין להם שום זיקה, זה מפלגת דיקטטורי. הם כאילו לא רשומים. החותה יוצא נסקר, ומי שנותן מעצמו לטובת הציבור, בהתנדבות, ומפלגה דמוקרטית, שהיא גולת הכותרת של הדמוקרטיה הזאת, דוגמה ומופת למה שצריך להיות בדמוקרטיה, דווקא כאן אתה לא יכול למונות אנשים ראויים, ולא אנשים לא ראויים, שעומדים בדרישות המקצועיות, אבל בגלל שיש להם קשר לליכוד, אז אתה בבעיה. יש פה המון המון דברים שהם תולדה של שנים ארוכות, של חוסר, של... לא יודע, להגיד של האזנחה, אבל של הסכמה שבשתיקה לנהלים על גבי נהלים שנוספו על ידי אלו שרצו לבצר את מעמדם. בואו נקרא לזה תיעדוף של נושאים אחרים כמו איראן על פני לחימה בחזיתות פנים רבות. גם, גם. לפי דעתי אישית, אתה לא חייב להסכים, אבל נתניהו הזניח במשך שנים את החזית המשפטית ואת החזית הפנים ישראלית מול ערבי ארץ ישראל. זה לא... ורבה חזיתות פנימיות. שוב, הוא אומר שהוא נלחם... נגד הגרעין האיראני, אבל לפי דעתי, התעדוף הזה הוא היה לא במקום ואפשר אולי ללחם בכמה חזיתות. אין לי את כל האינפורמציה או את כל המודיעין שפרוס בפני ראש הממשלה. לא יודע מה אני יכול להגיד בזה, אבל הנה אמרתי. תראה, לגבי החזית המשפטית, זה מה שנקרא פיחות זוכל. זה לא משהו שקרה פתאום ואז היינו צריכים להתמודד. אתה לא באמת רוצה לייצר סתם מאבק בין רשויות. רק בשנים האחרונות זה השתגע. לא באמת מבגץ עד לפני העשור, לא פסל חוקים ולא יתערב בכל דבר. לא, מה, פרידמן כתב את הספר שלו לפני העשור, את הספר הענק ואחר. אבל הוא צפה מה הולך להיות. לא, הוא גם אמר שהמהפכה כבר הולכת ומתכווצת עם כל חודש שלא בתפקין של פרידמן. ואחרים כמובן עשו דברים עוד יותר גרועים, אבל לפי דעתי, עניינים מבג'ת יצאו מכלל שליטה כבר בשנות התשעים המוקדמות, עוד לפני ההפיכה השיפוטית של מבנק המזרחי היה את עידת הסבירות. שהם חגיגו עליה, לא חגיגו עליה באותה רמק מהיום, אבל עדיין כל הכלים המשפטיים הומצאו כבר לפני שנות ה-2000. לא נעשה בהם שימוש כמו שנעשה. לא אינטנסיבי. לא שני מאחורנות, לא אינטנסיבי. לא כל דבר היום בכנסת שהייתי חבר'ני, כל הצעת חוק, זה יעבור בגץ, לא יעבור בגץ, כל החלטת ממשלה עומד היועץ המשפטי, יש מניעה משפטית, בממשלה הקודמת לא הייתה שום מניעה משפטית, גם לדלג על הכנסת בתואנה שהאופוזיציה הכל היה מותר, זה היה ברור שיש שם סדר יום אידיאולוגי שמניע את החבורה הזאת. דינה זילבר אמרה איזו מפורה שאנחנו רוצים להעביר... ספרה נקרא בירוקרטיה כפוליטיקה. כן. זה הספר, זה הכותרת. והיא כותבת שם, אנחנו רוצים להעביר את הכוח מן נבחרי הציבור לפקידים. זה הדבר. יש מאמר נפלא של גילברינגר בכתבי את השילוח, ממש מצדבר על הנושא הזה. באמת היא שאחד מתפוחה דמעה על הועטים בתחום התקשורת זה עיתון הארץ. איך יכול להיות שעיתון... רגע, רק עוד מילה, לגבי העניין הביטחוני שהזכרת, אז באמת אנחנו לא מכירים את מכלול החזיתות ואת מכלול השיקולים הביטחוניים, אני לא חושב שיש הזנחה, אני חושב שלהפך שמתנהל, ראש הממשלה נתניהו הוא אחד מהאסטרטגים, ושיודע להתנהל ויודע לתעדף, ואני מאותה פעזה, כן? ואני תמיד כאזרח אותה פעזה. רוצה שעל כל דבר יפוצצו ויחסלו חיסולים ממוקדים ויעשו הכל, אבל אני יודע שיש, בטח בממשלה הזאת יש קבינט ביטחוני, שמי שיושב בו זה אנשים שיכפת להם מביטחון ישראל, שיושבים וכשצריך עושים וראית את המבצע האחרון שהיה ולפני שנתיים בשומר החומות, יש ארתאה, אבל... דברים שאורים מכאן לאורים משם? אתה, אתה, איך אתה מתרשם? אני חושב שיש דברים שאני לא יודע. לא, אבל עכשיו אתה כן יודע, אתה מדבר במסדרונות. אבל עדיין אני לא יושב בקבינט, אבל אני יודע, אני כן מקבלתי דרוך ואני שומע את הדברים שאני יודע אולי יותר מאחרים, ואני מתרשם, גם כאזרח אני מתרשם, שיש קבינט, שאין לו את האחים המוסלמים שלא חשים לו באוזן, תעשה ככה, אל תעשה ככה. לא, אבל לא רק את הממשלה הקודמת. היית תושב אותי פאזה גם לפני עשר שנים. אז אמרת, צריך להיכנס יותר חזק, מה אתה אומר עכשיו? תמיד אני אומר, תמיד כאזרח עותף עזה אנחנו רוצים שהרתה תחזור, שהאויבים שלנו יהיו מורטאים, שיהיה דרושי ידע ארוכה של ישראל, תגיע אליהם בכל מקום, ואתה רואה שזה קורה. היא הגיעה אליהם בעיניים עצומות, תרתה משמע, במיתות שלהם חיסלה את בחירי הג'יאד האיסלאמי, החמאס כבר מורטא וכבר לא מתעסק איתנו בגלל המבצע שלפני שנתיים. כלומר, כאזרח אתה קצת יותר מטוסקל מאשר כחבר ממשלה שאתה סמוך ובטוח שהדברים האל זה מה שאני מבין. כן, כן, כשאתה נכנס לממד, רצי עם הילדים לממד, אתה אומר, צריך לפוצץ אותם, אבל אתה יודע שיש, טוב שאתה לא בקעס שלך מוביל את המדיניות, כי יש קבינט שמתנהל בסום שכל, כמו שצריך. בוא נחזור לתקשורת. תפוח על מה או לא את שנקרא עיתון הארץ, שמשום מה, אני, מכספי המשים שלי, מממן אותו דרך מודעות שחובה על מפרסמים שונים, החל מחוק חובת מכרזים, ועד לשכת הפרסום הממשלתית שמפרסמת כל מיני מ מפרסמת באמת בעיתון הארץ ודואגת לפרסומה מדי יום, לאלפי בתים. למה? אני חושב קודם כול שזאת שהערורייה העיתון שיוצא מבצע דלגיטימציה למדינת ישראל, שבכתבות שלו באנגלית כותב דברים חמורים מאוד, כמו ב-DDS על סטרואידים כנגד מדינת ישראל, לא צריך, המדינת ישראל לא צריכה לפרסם בו. מה שקורה... קודם כול זה לפעם גם לא נמצא במשרד התקשורת, לפעם במשרד ראש הממשלה. איך הכול מבוזר ככה בממשלה? אבל אני... אין איחוד שום חויות. אבל לגבי השלושת... אגב, החובעת הפרסומים זה בשלושת העיתונים הגדולים. שמי שקובע מיהם שלושת העיתונים האלה... זה לא הנתונים? זה שר הפנים. שר הפנים קובע אחת לתקופה מיהם שלוש... למה זה לא פשוט הנתונים הקבעו מהנתונים? אז יפה. קודם כול ככה זה, כנראה ששר הפ אבל אני חותר לפעולה בנושא הזה, אני בדיונים עליה, שוועדת המדרוג שאנחנו מתכננים להקים במשרד התקשורת... רייטינג במילים אחרות? רייטינג, וועדת המדרוג של... כן. הרי היום וועדת המדרוג היא פרטית, ויכולה להמשיך להיות פרטית, אבל אני חושב ש... כשמי שנהנה הכי הרבה מהתוצאות, הוא זה שיושב שם ושולט כמעט בחמישים אחוז, רשת וקשת הם בערך חמישים אחוז. קצת פחות מבעדת המדרוג והן בקלות יכולות להשיג שליטה שם, אני לא כל כך סומך על התוצאות, ולכן אנחנו עובדים, וגם בכלל שלא נדבר על הרדיו, שאין אף אחד שמודד את זה באמת בצורה טובה, חוץ מטג'יי, שזה פעם בכמה חודשים שהולכים אליך חוברת הביתה ואתה צריך למלא... מה הקשבת, איזה רדיו שמעת לפני יומיים ולפני חודשיים. אז בעצם זה רייטינג של מישהו הכי משומם בארץ, שיש לו זמן וסבלנות למלא בחוברת. אז אנחנו עובדים על הקמת ועדת מדרוג חדשה, שתתן, גם תקבל נתוני אמת מכל ספקי התכנים, וגם תשכלל מספר יכולות טכנולוגיות של המדרוג, ואני מתכוון לגרום לזה שההחלטות של ועדת המדרוג שנקים במשרד התקשורת, הם בעצם ישפירו על הפרסום בלפעם, על הפרסום הממשלתי. אני חושב שזה דבר שצריך לקרות, וזה יקרה גם. אז למה לא ללכת עד הסוף ולהגיד, אין לי את הורחובה של פרסום של מודעות קטנטנות של 5 סמטימטר או 2 וחצי, אתה לא יודע, במודעה, בעיתונות, ולהסיק לממן אותה דרך הוקפת כזאת. אם אתה רוצה לממן איזה שהוא משהו, אתה ממן, אבל למה דרך מודעות שסתם מודפסות, גם חבל על הסביבה, סתם מודפסים נערות, סוחתם את זה באתר האינטרנט של המשרד. זו הצעת חוק שהגשתי לבטל את כל החובות של הפרסום בעיתונות, חוץ מהעיתונות מגזרית, שאנחנו יודעים שאין להם גישה כל כך לאינטרנט, חרדים, ערבים ודברים כאלה, ולהקים אתר אינטרנט שיכיל בתוכו את הכל, אתר פרסום ממשלתי שבתוכו יהיו כל המשרדים. אגב, היום אתה רוצה לדעת מה פרסמו לפני חודש, אין לך שום דרך לדעת, זה לא נמצא כמעט בשום מקום. רשמו בזרעי תונים ויש שטיפת, נכון? שמוצאים לך. אז זו הצעת חוק שהגשתי בעבר רק כמו שאמרתי היום, כשר התקשורת אני לא מגיש הצעות כמו חבר כנסת על כל נושא שאני רואה בו עבל או משהו שצריך לתקן, אלא רק בתחומים שנמצאים תחת אחריותי. דיברתי על זה עם שר האוצר, בזמנו עם סמוט ריץ', והוא זה בעצם בידיים שלו. ומה לגבי שר הפנים? הוא גם התכוון לשנות את החתימות לגבי עיתון הארץ, הוא עדיין, אבל העיתון השלישי... שר הפנימון... ..בדפוצתו. אני לא יודע אם הוא העיתון השלישי בדפוצתו כיום, צריך לבדוק את זה. אבל מי שקובע מי הם שלוש העיתונים זה בהחלט שרפנים. כשנעביר את ההחלטה לגבי ועדת המדרוג, לגבי זה שמשרד התקשורת ייתן את המדרוג, יכול להיות שגם זה יהיה כלול בתוך ההחלטה אז. אחרי דברים שאפשר לומר עליך זה שאתה מחזיק בהשכלה כלכלית, חשבונאית, ככה מדוקדקת, ואמרת משפט שככה הייתי שמח לשמוע את תכסות של חייליו. אני רץ לכנסת כשבידי דגל חברתי כלכלי על מנהל להיאבק בכלכלה החזרית של בעלי ההון כלפי הציבור. למה התכוונת? לבנקים. אני נכנסתי לכנסת עם דגל עוד הרבה לפני כן. לפני שנכנסתי לכנסת, באתי לבד את הכלכלה, לבד את הכספים, הצגתי את זה שהבנקים מרוויחים מיליארדים על מיליארדים בגלל כל מיני תקנות, כמו למשל מגבלת שלישה פרים שהייתה בזמנו, שבנק ישראל תיקן ב-2011, וגרמה לנו לשלם. עשרות מיליארדים, פחות לערכתי, בעשור הזה, בגלל המגבלה הזו, כשבעצם המגבלה אמרה, במקום ליהנות מריבית השוק שהייתה אפסית עשור שלם, בוא תשלם, ארבעה... זאת אומרת, הרגולציה על אופן לקחת המשכן, תקח שתיכול להק שליש פריין, שליש, כלומר, הריבית שקיום, שליש הריבית בתווך של החמש שנים. לא, השני שליש יכולת לקחת מה שאתה רוצה, כשמקסימום משתנה בכלל, יכולת לקחת עד שני שליש. משתנה כל חמש, לא יכלת לקחת את... הבנתי, אז מה החזירות בזה? זה הרי בנק ישראל קובע את זה? לא, בנק ישראל, קודם כול יש לי ביקורת מאוד קשה על בנק ישראל, שבכל פעם שבא, יש לו החלטה, שהשיקולים שלהם, תובת הבנקים או יציבות הבנקים, כמו שהם קוראים לזה, עוד תובת הציבור, הם תמיד הולכים לב, הולכים לב, במינרד הזה, ליציבות הבנקים, רווחי הבנקים, גם על חשבון הציבור. הרי... הסיפור הזה של מגבלת שלישה פראים, יכל במקום לה... מה הייתה הסיבה? אמרו, אם הריבית תעלה, אז הציבור, אז תהיה חדלות פיראון. אבל יכלו להגביל את גובה הלבד. תני, בוא נרגע נסביר. אם הריבית תעלה, אז הרבה משקי בית לא יוכלו להחזיר את המשכנתה, אבל הבנקים שמרצו לממש את הבתים של אותם אנשים שמיושבים בהם, הגובה של הבית, נגיד המחיר מחרש של הבית הוא יהיה מיליון, אבל הגובה של המשכנתה שהם לקחו, כבר הצטבר יח לא זה היה חשש. החשש היותר היה שיבואו לחדלות פירעון, ובעצם... וזה יגרום לעית ציבות של הבנקים, לא? גרב, זה לא הדבר המשפח. זה חשש מאוד רחוק, כי מראש אתה לוקח משקנתה, אחד מהשצר את הבנקים הגדולים בעצמתזית. כי בארצות הברית לוקחים משקנתאות שהם קרוב ל-100 אחוז מערך הבית, פה אתה לוקח מקסימום 75 אחוז. החשש הזה, אם הוא עמד בבסיס ההחלטה, הוא חשש רחוק מאוד, ומיותר שנתנו לו כל כך... זאת אומרת, זה גם שלי כ מה שאמרת? לא, כי אתה אומר, הולכים יותר מדי לכיוון של יציבות הבנקים, יותר מדי לכיוון של... לא, אבל כשיכלו ללכת, הרי גם השליש הזה של הפרים, יכלו לומר, הבנקים בודקים, אתה רואה בדוחות הבנקים, שהם בודקים את יכולת היחזר שלך, במידה שהפריים יעלה. הם לא נותנים לך לפי הפרים היום את גובה ההיחזר, אלא בודקים את זה לפי, כשהפריים יעלה, יכלו לעשות את זה גם על 100% פרים, גם על שני שליש פרים. להגביל את גובה ההלוואה, במקום להגיד לך, תשלם זה אחד, ובנק ישראל בעצם נכשל בתחרות בשוק הבנקאי, אתה רואה רווחים של עשרות מיליארדים בשנה, וזה אומר שאין תחרות, יש כסף על הרצפה, כל מי שרוצה ליטול יבוא וייטול, ואף אחד לא בא. כן, אבל לא נפתח שום בנק חדש. יש חסמים מאוד גדולים, חסמים כניסה גם לבנקים בינלאומיים, גם לנותני השראי חוץ-בנקאיים שלא יכולים לקבל פקדונות, גם למוסדים. כל מיני מגבלות על מגבלות על מגבלות שגורמות לזה שאין תחרות. התוצאה היא שאין תחרות. עכשיו, מה קורה בעצם? המדיניות המוניטרית של בנק ישראל... זהו, גם על זה הייתה את בטושך לאחרונה, לגבי בנק ישראל לא צריך להעלות את הריביט. לא, אמרתי ש... אמרתי שבנק ישראל צריך לשקול, לחשוב היטב לפני שהוא מעלה את הריביט כהרף עין, בגלל שהאינפלציה עדיין לא ירדה לגמרי. אז אני אתן רגע הקדמה לגבי ריביט, פשוט כדי להוריד את האינפלציה זה ככה הכלי הבסיסי עכשיו אף אחד לא רוצה ריבית גבוה מדי כי זה גורם לכל הלוואות שיזמים ואנשים רוצים לעשות בשביל לקחת לבנות בית להקים עסק להיות יקרה יותר פשוט ולפחות עסקים לקום. אף אחד הוא לא בעד העלת הריבית זה להיות האיש הראה אולטימטיבי להיות בעד העלת הריבית ואז אתה מצטער פה כמישהו גם משכלה כלכלית וגם מצד שני כמישהו שמצטער באופן קצת פופוליסטי שאומר בוא נוריד את הריבית העיקר שהציבור. יהיה מרוצה ויבחר בפעם נוספת. איפה אני טועה? אז יש שתי תשובות, תמיר. קודם כול, קודם כול, גם ב-2008, כשהעלות הריבית במשבר הכלכלי, בן כי ישראל העצר אחרי תקופה ואמר, אני מבין שההשפעה היא לא מיידית וצריך לחכות קצת לראות מה קורה. וחיקה. גם בקנדה, בדצמבר, העלו את הריבית העלו ואז אמרו בוא נעצור לכמה חודשים נראה את ההשפעה, כי יודעים שההשפעה של העלאת הריבית על האינפלציה היא לא מיידית, זה קורה, השוק תנו לשוק לעשות את שאלו. גם זה שהאינפלציה עלתה עכשיו בחודש האחרון ב-0.8 אחוז המדע דעלה, זה גם, זה חודש שהוא תמיד עולם בו המדעדים כי זה חודש חגים, אפריל, פסח, ויש הרבה יותר קניות ו... זה לוחם הלוואות, אם יש תר הלוואות בעצם נייצרים יותר כסף... נכון, נכון, הבנק ישראל בוא נחכה ונראה מה קורה עוד חודשיים, עוד שלושה ולהתמודד עם זה. אבל זה, לבנק ישראל יש העצמאות ואת העצמאות אני לא אומר שצריך לקחת ממנו להתערב לו, אני רק מותר להעביר ביקורת. להעביר ביקורת זה לגיטימי. אני חושב ואני שומע על זה גם ממומחים כלכליים שאומרים אפשר לחכות, לא, זה לא צריך. ההשפעה של העלה התריבית היא לא מיידית, היא יכולה לקחת כמה חודשים וצריך לפעמים לחכות ולראות. כיצד איפול דבר. הדבר השני הוא... שהבנקים, וזאת הביקורת על החזירות שלהם, הם הנהנים מהמדיניות המוניטרית של בנק ישראל שבאה להילחם באינפלציה. המדיניות המוניטרית של בנק ישראל הרי לא בא להעשיר את הבנקים. זה כמו ששוטר ייתן דוחות עכשיו ברחוב, והכנסות ילכו לבנקים. איך זה קשור? הכנסות באות כדי... הכנסות באים כדי לטפל בתחבורה, בחניה, ו... אבל זה רק מאותו מעגל, כי בעצם ריבית הפריים זה הריבית שבאה, בנק ישראל מלווה כסף לבנקים כדי שהם ילוו לציבור עם פרמיה. לא, לא, לא. הבנקים, רוב הכסף שלהם זה מפקדונות, שהם ממונפים אותם כמה פעמים, זה לא, הבנקים כמעט... בנק ישראל מאפשר לבנקים להפקיד את העודפים שלהם ולקבל על זה ריבית בנק ישראל. כמעט, בנק ישראל כמעט לא מלווה כסף לבנקים, זה רק במקרה חירום. אבל הבנקים, במקום לשרשר... קודם כל יש שתי אפשרויות. או אם אתם מעלים את הריבית על הלוואות, תעלו את הריבית על הפקדונות. בהתאם. וזה לא קורה. ועל זה יש ביקורת מאוד גדולה. שבעצם, אם אני ליש פלוס בבנק, אני לא מקבל על זה עכשיו ריבית יפה. נכון. נכון. אני לא מקבל על זה כלום, גוש וחצי. וזה בעצם הבנקים מנצלים את המדיניות המוניטרית של בנק ישראל כדי לגרוף מיליארדים, עשרות מיליארדים. הדבר השני שיכול להיות, וזה בעיניי הרבה יותר טוב, שהבנקים לא חייבים כמו שבפקדונות אתם לא מממשים, אל תממשו בעלוואות, תתנו פריי מינוס 2, מה קרה? אם בפקדונות אתם נותנים פריי מינוס 4, או פריי מינוס, לא יודע כמה אתם נותנים, גם בעלוואות לא חייבים להעלות והם יעלו, הם יעלו כמו הריבית של בנק ישראל, למה בעלוואות כן בפקדונות לא? למה להשוק ולעזוב, שלא תדבר לדוגמה שתמיד אני מביא אותה, המלאת הערבות בנקאית שמגובה בפקדון, כסף שלך, שלי, ששוכב בבנק, הבנק מקפיא אותו, זה ראיה שיש 50 אלף שקל הערבות אצלי שלך. כמה הבנק משלם לך ריבית על הכסף הזה, אתה יודע? לא, הוא לוקח להמל על זה. הוא לוקח לך שלושה, ארבעה אחוז ריבית שנתית. על מה? וזה גם מהווה, כשבנק ישראל בזמנו אמר כן, נטפל בזה כן, אחרי ששכנענו אותו, ולא עשו שום דבר, הכל נשאר. למה? כי אין תחרות. אם היית תחרות בשוק הבנקאי, היית רואה ריביות נמוכות יותר, היית רואה גורמים חדשים שנכנסים לשוק, זו ההשמה של בנק ישראל. האמת, זה אחד הדברים הכי עצובים, שאם הספר היה גם עם הכספים פעם, לא הצליח לעשות בארץ מערכת בנקאות מפוארת. כל התחומת של סייבר אנחנו שולטים בו ברחבי העולם? פינטק? כלום. כאילו, אין כמעט חברות בינלאומיות ישראליות שקשורות לכספים ולהייטק ביחד, זה אמור להיות משהו שיהודים אמורים לעשות טוב. כי יש המון המון חסמים. שמגבילים את זה, מכל מיני סיבות אבל צריך לשחרר, צריך לאפשר כאן תחרות, הריביות המטורפות האלה, המלאק פיראון מוקדם על המשכנתה, איזשהו, אתה משלם לבנק רווחים עתידיים, 20 שנה קדימה, מונופול כזה שלא היה כמותו, זה שהלוואה, היום ראיתי, היום קיבלתי הודעה מהמפקח על הבנקים, שיצא חוזר לגבי הלוואות ומשכנתאות מעבר בקליק בין הבנקים, שזה משהו, הצנת חוק שהגשתי. זה משהו שאני מדבר עליו המון זמן. אין תחרות בשוק העלוואות, כי כדי להעביר עלוואה מבנק לבנק, אתה צריך אישור של הבנק הקודם. כדי להעביר משכנתה זה סרט רע. מי תמבל שיתן אישור, שתעזוב את ההחברה החולמת. בסופו יתנו לך, אבל זה לוקח זמן, ומשכנתאות בכלל זה הרבה יותר, שגם החוזר הזה לא עוזר, כי יש לך השאיבות רשם המשכונות ורשם השאיבודים, את כל זה, ואם היה כאן אפשרות למעבר בקליק של עלוואות משכנתאות. בנקים היו נותנים ריביות יותר טובות כי הם מדהים שבקלות אתה יכול לעזוב אותם. היום הם מדהים, אתה רוצה למחזר משקנת השבועיים של עבודת פרח, ואתה לא יודע אם זה שווה לך, אין הצר שווה בנזק המלך, אם זה בכלל שווה לך ואתה מוותר על זה בסדר. ולקחת עורך דין ולקחת כל מיני יועצים. לסיום ככה הייתי שמח שנסיים בנימה קצת יותר אופטימית, נדבר ככה אולי על תרבות, ספר, סרט, פודקאסט, והייתי שמח לשמוע ממך מה אתה רוצה, בינתיים אני אני אמליץ על הפילוסופים הארציים של הילברונר, שבו הוא סוכר ומדבר באמת על כל מיני פילוסופים שעסקו בתחומים של כלכלה, בהוצאת שלם, ספר מרתק, וגם רק ההקדמה שלו, מי שרוצה לפתוח באתר של הוצאת שלם, ולקרוא, הקדמה מרתקת שמתארת את ההיסטוריה הכלכלית, וכמה עידן הזה של השפע שבו אני ואתה חיים כיום, כל כך לא מובן מאליו. מעניין מאוד, אני קודם כל מאמליץ על הפודקאסט של תמיר, תאזינו לו, לאו דווקא איתי. ספר אחרון שקראתי, יש כמה. קודם כל הספר של נתניהו, אני חושב שהוא מרתק. כשאני בא להתעסק עם דברים בתחום התקשורת, ואתה רואה את הרפורמות שמתוארות שם, בדיוק את הספר הזה, את הרפורמות ואת הדרך שהוא הפך את כלכלת ישראל לשוק חופשי, איך שהוא נלחם במונופולים, בקרטלים, אני אומר... כל בסדר עם מה שקורה לי עכשיו בשוק התקשורת. זאת אומרת, זה מה שאמור לקרות. זה מה שצריך לקרות, זה מלחמה, ברור שאף אחד לא יוותר על הגבינה ועל השמנת שלו, וכנראה שכדי להביא לתוצאה טובה, צריך להתייגע הרבה כדי להגיע, כמו שכדור, יגעת הוא, מצאת, אתה אמין. יש ספר נוסף שקראתי בערב שבועות, הספר של ערב יונתן זקס, מעניין מאוד, זה נקרא, מועד ושיח, משהו כזה על המועדים. מתאר שם את שבועות, את מגילת רות, את ההקשר ההיסטורי התרבותי של עם ישראל. עבודה גדולה רב זקס. כן. אתיו ספר כמעט מדי שנה ו... סגנון מרתק, רעיונות יוצאי דופן וטענו גדול. אז שר שלמה קרי. תודה רבה שבאת. תודה תמיון. מקווה שתמשיך לעשות חייל לחם בקרטלים. אמן, בהצלחה. להתראות.