על המשמעות

הרב עו"ד יהושע פפר - מתחת למגבעת - על חרדיות וליברליזם

January 02, 2020
על המשמעות
הרב עו"ד יהושע פפר - מתחת למגבעת - על חרדיות וליברליזם
Chapters
על המשמעות
הרב עו"ד יהושע פפר - מתחת למגבעת - על חרדיות וליברליזם
Jan 02, 2020
תמיר דורטל

בפרק זה תמיר דורטל אירח את הרב יהושע פפר, יחד הם עסקו בשילוב בין החברה החרדית בישראל לבין תפיסה ליברלית.
החברה החרדית, לתפיסתו של הרב יהושע פפר, היא החברה ה"ליברלית ביותר" בישראל מבחינה פוליטית. ליברליזם, במובן הזה, הוא כמובן לא זה שידוע מהצד השמאלי של המפה, אלא ליברליזם פוליטיקי קלאסי - כפי שתשמעו בפרק.

http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט

הרב פפר הוא איש רב-פעלים. הוא דיין ומשפטן, מלמד בישיבת "חדוות התורה", מנהל המחלקה החרדית ב"קרן תקווה", ומקים ועורך ראשי של "צריך עיון", כתב העת האינטלקטואלי הראשון לציבור החרדי.
בין המאמרים שפרסם במגזין זה תוכלו לקרוא על מעמד הביניים החרדי ההולך ומתהווה, על מטרת העשייה הפוליטית של הנציגים החרדים בכנסת לפי תפיסתו, על הפיכת לימודי התורה למקצוע ("תורתו אינה אומנותו: מעלות התורה הן מעלות אישיות שניתן לקנות ע"י יגיעה בלימוד התורה וקיום מצוותיה"), על רב-תרבותיות והחברה החרדית, ועוד.
הרב פפר טוען, ובצדק, שהמאמרים שמפורסמים ב"צריך עיון" פונים אמנם בעיקר לציבור החרדי, אך הם מאפשרים לכלל הציבור הרחב גישה ותובנות  רבות לדיון פנים-חרדים מרתק. נחשפים אליו מידי חודש אלפי קוראים מכל הסוגים.
"הכוונה [מאחורי "צריך עיון"] היא באמת לפתוח את האפיקים של המחשבה החרדית. מעולם לא היה, למיטב הבנתי וידיעתי, כתב עת אינטלטקטואלי חרדי שהוא אגב BY חרדים ו-FOR חרדים - כל הכותבים שלנו חרדים! - ובו אנחנו פשוט מעלים סוגיות בליבה של העולם החרדי. מהיחס לפסיכולוגיה, ועד ספרות חרדית, ואפילו עד הגישה הכלכלית של האדם החרדי או הציבור החרדי.
"אנחנו מפרסמים בו כל פעם כמה מאמרי עומק, ואחריהם יש מאמרי תגובה לאותו מאמר ראשי, וככה נוצר דיון פנים-חרדי מרתק. יש לנו גם המון קוראים לא חרדים."
על השאלה "מדוע צריך בכלל כתב עיון כזה, אם אפשר למצוא את כל התובנות והשיעורים בתוך התורה?" עונה הרב פפר: "האימרה הזו היא נכונה אבל היא שטחית מעט, במובן הזה שיכול להיות שהכל נמצא בתורה, ושאכן אפשר למצוא חוכמה אלוקית, נצחית ועמוקה מאוד בתורה ביחס לכל סוגיה, אבל אם אתה לא מכיר את השפה של אותה סוגיה, אם אתה בכלל לא מבין את השדה הרעיוני שלה, אז אתה גם לא תוכל למצוא את התובנות האלו והידע הזה מתוך התורה.
למשל, אתה צריך קודם כל להכיר את עולם המושגים של מדעי המדינה, להכיר אישים בולטים וגישות שונות, להיות מודע לסוגיות במדעי המדינה, כדי למצוא תובנות ורעיונות בתורה שעוסקים בזה."
תמיר: "בוא נדבר על מדינת הלכה. הנושא הזה תפס הרבה מאוד כותרות מאז שסמוטריץ' התראיין כשר חינוך ואמר שמדינת הלכה זאת השאיפה שלנו, של הציבור הדתי. ואז הציבור הישראלי בכללותו בטח מסיק שאם הדתיים רוצים מדינת הלכה אז בטח גם החרדים רוצים מדינת הלכה! אז האם זה מה שאתם בעצם רוצים, שישראל תהיה מדינת הלכה?"
הרב פפר: "וואו. בוא נתחיל בהנחת היסוד הראשונה – שאם סמוטריץ' מהציבור הדתי-לאומי מעוניין במדינת הלכה, אז גם החרדים מעוניינים. זאת הנחה שגויה מאוד. הציבור החרדי לא חי בתוך תפיסת עולם או אווירה ציבורית, מהסוג הזה שבא ואומר 'הלוואי שנקים מחר מדינת הלכה. איך אנחנו מקדמים את ישראל שתלך לכיוון של מדינת הלכה?'. 
בציבור הדתי לאומי יש חלקים מתוכו שבהחלט נמצאים במקום הזה, מתוך תפיסה אידיאולוגית, אם זו התפיסה של הרב קוק, או תפיסות של כל מיני תלמידים של הרב קוק, וכו'. והציבור החרדי לא שם! 

כבר בקום המדינה אם תרצה, עוד לפני שהתפיסות של הרב קוק בכלל חדרו לתוך העולם של הציונות הדתית, הייתה מחלוקת מרתקת בין הרב הרצוג [הרב הראשי הראשון לישראל] לבין רב חיים עוזר גרודזנסקי שהיה באמת מגדולי הטור החרדי מליטא

"ולכן כל הרעיון הזה של הרבנות הראשית והדברים שאנחנו סובלים מהם – הציבור הדתי לאומי היה שותף עמוק לתפיסה הזאת. 

הציבור החרדי בעניין הזה הוא יותר ליברלי! הוא ליברלי במובן הזה שהוא לא מצפה מהמדינה שהיא תוכל באמת לדייק בכל ענייני ההלכה, כלומר אין שום ציפייה -מלכתחילה - שהמדינה תהפוך להיות הדום רגליו של הקב"ה ותשליט הלכה על כל האזרחים. אין מחשבה כזאת בכלל. 

מאשימים את החרדים בניסיון לכפייה דתית, ואני לא אומר שכל אדם חרדי או כל הציבור חרדי הוא לגמרי חף מפשע, אבל הם עדיין בגדול לא שם. הם בגדול רוצים מדינה רזה, שלא תתערב בחיי הפרט, כי זה לתפיסתם שייך לעניין הקהילות. כלומר, הקהילות ידאגו לחיים האישיים של כל אדם, ואם מישהו לא טוב לו בקהילת ויז'ניץ א', אז הוא יכול לעבור לקהילה אחרת לדוגמא. ואני לא אומר שזה קל המעבר הזה, כמובן שזה לא. אבל המדינה לא צריכה

Show Notes

בפרק זה תמיר דורטל אירח את הרב יהושע פפר, יחד הם עסקו בשילוב בין החברה החרדית בישראל לבין תפיסה ליברלית.
החברה החרדית, לתפיסתו של הרב יהושע פפר, היא החברה ה"ליברלית ביותר" בישראל מבחינה פוליטית. ליברליזם, במובן הזה, הוא כמובן לא זה שידוע מהצד השמאלי של המפה, אלא ליברליזם פוליטיקי קלאסי - כפי שתשמעו בפרק.

http://bit.ly/mashma 💰💰💰 נשמח לעזרתכם בכיסוי עלויות הפודקאסט

הרב פפר הוא איש רב-פעלים. הוא דיין ומשפטן, מלמד בישיבת "חדוות התורה", מנהל המחלקה החרדית ב"קרן תקווה", ומקים ועורך ראשי של "צריך עיון", כתב העת האינטלקטואלי הראשון לציבור החרדי.
בין המאמרים שפרסם במגזין זה תוכלו לקרוא על מעמד הביניים החרדי ההולך ומתהווה, על מטרת העשייה הפוליטית של הנציגים החרדים בכנסת לפי תפיסתו, על הפיכת לימודי התורה למקצוע ("תורתו אינה אומנותו: מעלות התורה הן מעלות אישיות שניתן לקנות ע"י יגיעה בלימוד התורה וקיום מצוותיה"), על רב-תרבותיות והחברה החרדית, ועוד.
הרב פפר טוען, ובצדק, שהמאמרים שמפורסמים ב"צריך עיון" פונים אמנם בעיקר לציבור החרדי, אך הם מאפשרים לכלל הציבור הרחב גישה ותובנות  רבות לדיון פנים-חרדים מרתק. נחשפים אליו מידי חודש אלפי קוראים מכל הסוגים.
"הכוונה [מאחורי "צריך עיון"] היא באמת לפתוח את האפיקים של המחשבה החרדית. מעולם לא היה, למיטב הבנתי וידיעתי, כתב עת אינטלטקטואלי חרדי שהוא אגב BY חרדים ו-FOR חרדים - כל הכותבים שלנו חרדים! - ובו אנחנו פשוט מעלים סוגיות בליבה של העולם החרדי. מהיחס לפסיכולוגיה, ועד ספרות חרדית, ואפילו עד הגישה הכלכלית של האדם החרדי או הציבור החרדי.
"אנחנו מפרסמים בו כל פעם כמה מאמרי עומק, ואחריהם יש מאמרי תגובה לאותו מאמר ראשי, וככה נוצר דיון פנים-חרדי מרתק. יש לנו גם המון קוראים לא חרדים."
על השאלה "מדוע צריך בכלל כתב עיון כזה, אם אפשר למצוא את כל התובנות והשיעורים בתוך התורה?" עונה הרב פפר: "האימרה הזו היא נכונה אבל היא שטחית מעט, במובן הזה שיכול להיות שהכל נמצא בתורה, ושאכן אפשר למצוא חוכמה אלוקית, נצחית ועמוקה מאוד בתורה ביחס לכל סוגיה, אבל אם אתה לא מכיר את השפה של אותה סוגיה, אם אתה בכלל לא מבין את השדה הרעיוני שלה, אז אתה גם לא תוכל למצוא את התובנות האלו והידע הזה מתוך התורה.
למשל, אתה צריך קודם כל להכיר את עולם המושגים של מדעי המדינה, להכיר אישים בולטים וגישות שונות, להיות מודע לסוגיות במדעי המדינה, כדי למצוא תובנות ורעיונות בתורה שעוסקים בזה."
תמיר: "בוא נדבר על מדינת הלכה. הנושא הזה תפס הרבה מאוד כותרות מאז שסמוטריץ' התראיין כשר חינוך ואמר שמדינת הלכה זאת השאיפה שלנו, של הציבור הדתי. ואז הציבור הישראלי בכללותו בטח מסיק שאם הדתיים רוצים מדינת הלכה אז בטח גם החרדים רוצים מדינת הלכה! אז האם זה מה שאתם בעצם רוצים, שישראל תהיה מדינת הלכה?"
הרב פפר: "וואו. בוא נתחיל בהנחת היסוד הראשונה – שאם סמוטריץ' מהציבור הדתי-לאומי מעוניין במדינת הלכה, אז גם החרדים מעוניינים. זאת הנחה שגויה מאוד. הציבור החרדי לא חי בתוך תפיסת עולם או אווירה ציבורית, מהסוג הזה שבא ואומר 'הלוואי שנקים מחר מדינת הלכה. איך אנחנו מקדמים את ישראל שתלך לכיוון של מדינת הלכה?'. 
בציבור הדתי לאומי יש חלקים מתוכו שבהחלט נמצאים במקום הזה, מתוך תפיסה אידיאולוגית, אם זו התפיסה של הרב קוק, או תפיסות של כל מיני תלמידים של הרב קוק, וכו'. והציבור החרדי לא שם! 

כבר בקום המדינה אם תרצה, עוד לפני שהתפיסות של הרב קוק בכלל חדרו לתוך העולם של הציונות הדתית, הייתה מחלוקת מרתקת בין הרב הרצוג [הרב הראשי הראשון לישראל] לבין רב חיים עוזר גרודזנסקי שהיה באמת מגדולי הטור החרדי מליטא

"ולכן כל הרעיון הזה של הרבנות הראשית והדברים שאנחנו סובלים מהם – הציבור הדתי לאומי היה שותף עמוק לתפיסה הזאת. 

הציבור החרדי בעניין הזה הוא יותר ליברלי! הוא ליברלי במובן הזה שהוא לא מצפה מהמדינה שהיא תוכל באמת לדייק בכל ענייני ההלכה, כלומר אין שום ציפייה -מלכתחילה - שהמדינה תהפוך להיות הדום רגליו של הקב"ה ותשליט הלכה על כל האזרחים. אין מחשבה כזאת בכלל. 

מאשימים את החרדים בניסיון לכפייה דתית, ואני לא אומר שכל אדם חרדי או כל הציבור חרדי הוא לגמרי חף מפשע, אבל הם עדיין בגדול לא שם. הם בגדול רוצים מדינה רזה, שלא תתערב בחיי הפרט, כי זה לתפיסתם שייך לעניין הקהילות. כלומר, הקהילות ידאגו לחיים האישיים של כל אדם, ואם מישהו לא טוב לו בקהילת ויז'ניץ א', אז הוא

Support the show (http://bit.ly/mashma)

×

Listen to this podcast on