בדידות קיומית היא תחושה שלמדנו לא לדבר עליה ולהסתיר אותה. למדנו להתבייש בזה שאנחנו מרגישים כל כך בודדים ולא שייכים. אסנת מדברת הפעם על שורשי הבדידות הזאת. באיזה שלב בחיים שלנו היא כבר מתחילה. ולמה לא משנה מה אנחנו עושים ועם כמה אנשים אנחנו נמצאים -היא שוב תופסת אותנו לא מוכנים? ואיך זה שוב קשור לילדות שלנו ולקשר שלנו עם אמא ואבא. על האנטומיה של הבדידות.