חקלאות ביודינאמית? אנחנו כבר מזמן בתוך זה. ראיון עם ניצן שפילמן, חקלאי ומדריך לחקלאות ביו דינאמית

חקלאות ביו דינאמית נשמעת אפילו היום כשמשהו קצת הזוי. איך אפשר להתייחס ברצינות לאנשים שקוברים קרני פרה ממולאות בדשן אורגני בקצה השדה? או למי שנוטעים גפנים רק בלילות של ירח מלא? אבל שככל שלומדים את עקרונותיה של החקלאות הביו דינאמית מתברר שאנחנו כבר עמוק מאוד בתוכה. מי היה מצפה מאגרונומים שידברו על "גידול אדמה"? מניין הרעיון שאדמה בריאה ומלאה אורגניזמים תניב צמחים בריאים? וכיצד צמחה בארצות הברית קבוצת חקלאים שמתמחים בגידול עשב? רודולף שטיינר חשב על הרעיונות האלה כבר לפני יותר מ-100 שנה, עת הקים את בית הספר וולדורף במפעל הסיגריות וולדורף אסטוריה בגרמניה. שיטת וולדורף, או בשמה המוכר "אנטרופוסופיה" נתנה השראה לאלפי מוסדות חינוך בעולם, לכעשרים בתי ספר בישראל ולמאות גני ילדים. אחרי שהחקלאות האירופאית נקלעה למשבר קשה בעקבות מחלות צמחים וירידה ביבול,  נעתר הד"ר שטיינר להפצרות וקיים, לראשונה סמינר בן שמונה ימים שהוקדש לחקלאות הביודינאמית. הסמינר הזה הפך לאירוע היסטורי, ודברים שאמר שטיינר נשמעים כמו נבואה שהגשימה את עצמה. הרעיון הוא התפיסה שקיים קשר קוסמי בין הצמחים לבין הטבע וכי גם הצמחים שאנחנו מגדלים הם חלק מהשלמות של הטבע. היום זה אולי נשמע לכל היותר מתקבל על הדעת אבל לפני 100 שנה, בימים שבהם שלטה התפיסה של התיעוש והקמת עולם חדש זה היה על גבול ההזייה. 100 שנים אחר כך רובנו, בוודאי הגננים החובבים, קצת ביודינאמים מבלי לדעת זאת. ניצן שפילמן, חקלאי ומדריך לחקלאות ביודינאמית הוא האורח שלי באילן והגננים פרק 31