שידורי יהדות

בס"ד חג השבועות לומדים שיחה מאת הרבי מליובאוויטש על שבועות, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

May 04, 2021 צבי וילור צידון, יוסף סגל Season 1
שידורי יהדות
בס"ד חג השבועות לומדים שיחה מאת הרבי מליובאוויטש על שבועות, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות
Chapters
שידורי יהדות
בס"ד חג השבועות לומדים שיחה מאת הרבי מליובאוויטש על שבועות, לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות
May 04, 2021 Season 1
צבי וילור צידון, יוסף סגל

צבי וילור צידון ויוסף סגל לומדים ביחד שיחה של הרבי מילובביץ' לקראת חג השבועות בשיחה הרבי מבאר את נוסח הברכה לחג השבועות "לקבל התורה בשמחה ובפנימיות"

 

תוכן עניינים השיעור לשבועות 

גם בתיאור הסירטון

00:00 בדיחה קצרה  לחג השבועות :)

00:30 לומדים שיחת הרבי מליובאוויטש לשבועות.

01:49 למה להיות בשמחה בחג השבועות?

02:55 קיום התומ"צ צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו.

5:39 אני לא רוצה גן עדן ולא העולם הבא...

07:47 אנכי מי שאנכי.

10:50 מה נותן לנו כח וחיות?

13:28 לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

13:55 סיכום השיחה

לא לשכח ללחוץ לייק ולשתף

 

 

שיעור תניא גדולה בקטנה: מלבוש הנפש האלוקית

https://youtu.be/LOaVHaqyKYg

  


תוכן השיחה

שיחת* יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז. מאת הרבי מליובאוויטש

 א. כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל-פה, בהנוסח "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".

וביאור הענין הוא:

שמחה: להיות אשר לימוד התורה וקיום המצוות קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז"ל "כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כו' עדיין עושין אותה בשמחה", שבמילא מתקיימות יותר.

פנימיות: קיום התומ"צ צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל זה – גם הכחות – הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ"צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.

וע"ד שהי' אומר כ"ק אדמו"ר הזקן בדביקותו: "איך וויל ניט דיין ג"ע, איך וויל ניט דיין עוה"ב, איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין", שאינו רוצה בשום גילויים, גם גילויים היותר עליונים, כי אם רק בהעצמות – שזה בא מצד עצם ופנימיות הנשמה.

דהנה, בשעת מתן-תורה היתה ההתחלה – "אנכי הוי' אלקיך", אנכי מי שאנכי, דלא אתרמיז לא בשום קוץ כו', הוא הוי' המהוה, והוא אלקיך, כחך וחיותך. ודיבור זה נאמר בלשון יחיד (דלא כתיב "אלקיכם", כי אם "אלקיך", לשון יחיד), שלכאו"א מישראל אמר הקב"ה אשר כל כחו וחיותו הוא רק "אנכי הוי'".

והיות אשר דיבורו של הקב"ה עביד מעשה, הרי ע"י דיבור זה נקבע ונחקק בכאו"א מישראל, אשר כל כחו וחיותו הוא רק "אנכי", ולזאת אינו רוצה בשום ענין בעולם, כי אם בעצמות ומהות בלבד, להיות שזהו כל כחו וחיותו.

ולהיות אשר בכל שנה ושנה הנה בחג השבועות חוזר ומתעורר אותו הגילוי שהי' במתן-תורה, ובכל שנה ושנה ההמשכה היא ממקום נעלה יותר ובתוקף יותר, לזאת הנה נוסח הברכה שלפני חג השבועות הוא "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות", אשר קבלת התורה תהי' בפנימיות נפשו. כל כחו וחיותו יהי' ה"אנכי" דלא אתרמיז בשום אות – גילוי.

Show Notes

צבי וילור צידון ויוסף סגל לומדים ביחד שיחה של הרבי מילובביץ' לקראת חג השבועות בשיחה הרבי מבאר את נוסח הברכה לחג השבועות "לקבל התורה בשמחה ובפנימיות"

 

תוכן עניינים השיעור לשבועות 

גם בתיאור הסירטון

00:00 בדיחה קצרה  לחג השבועות :)

00:30 לומדים שיחת הרבי מליובאוויטש לשבועות.

01:49 למה להיות בשמחה בחג השבועות?

02:55 קיום התומ"צ צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו.

5:39 אני לא רוצה גן עדן ולא העולם הבא...

07:47 אנכי מי שאנכי.

10:50 מה נותן לנו כח וחיות?

13:28 לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות

13:55 סיכום השיחה

לא לשכח ללחוץ לייק ולשתף

 

 

שיעור תניא גדולה בקטנה: מלבוש הנפש האלוקית

https://youtu.be/LOaVHaqyKYg

  


תוכן השיחה

שיחת* יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ז. מאת הרבי מליובאוויטש

 א. כ"ק מו"ח אדמו"ר הי' מברך לפני חג השבועות, במכתבים ובעל-פה, בהנוסח "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות".

וביאור הענין הוא:

שמחה: להיות אשר לימוד התורה וקיום המצוות קשור בנסיונות ובהעלמות והסתרים, לזאת צריכה להיות קבלת התורה בשמחה, כמרז"ל "כל מצוה שקיבלו עליהם בשמחה כו' עדיין עושין אותה בשמחה", שבמילא מתקיימות יותר.

פנימיות: קיום התומ"צ צריך להיות בכל פנימיות עצם נפשו. לא רק בלבושי הנפש מחשבה דיבור ומעשה, וגם לא רק בכחות הנפש דשכל ומדות. כל זה – גם הכחות – הם חיצוניות לגבי עצם הנפש, וקיום התומ"צ צריך להיות בפנימיות, בעצם נפשו.

וע"ד שהי' אומר כ"ק אדמו"ר הזקן בדביקותו: "איך וויל ניט דיין ג"ע, איך וויל ניט דיין עוה"ב, איך וויל מער ניט אַז דיך אַליין", שאינו רוצה בשום גילויים, גם גילויים היותר עליונים, כי אם רק בהעצמות – שזה בא מצד עצם ופנימיות הנשמה.

דהנה, בשעת מתן-תורה היתה ההתחלה – "אנכי הוי' אלקיך", אנכי מי שאנכי, דלא אתרמיז לא בשום קוץ כו', הוא הוי' המהוה, והוא אלקיך, כחך וחיותך. ודיבור זה נאמר בלשון יחיד (דלא כתיב "אלקיכם", כי אם "אלקיך", לשון יחיד), שלכאו"א מישראל אמר הקב"ה אשר כל כחו וחיותו הוא רק "אנכי הוי'".

והיות אשר דיבורו של הקב"ה עביד מעשה, הרי ע"י דיבור זה נקבע ונחקק בכאו"א מישראל, אשר כל כחו וחיותו הוא רק "אנכי", ולזאת אינו רוצה בשום ענין בעולם, כי אם בעצמות ומהות בלבד, להיות שזהו כל כחו וחיותו.

ולהיות אשר בכל שנה ושנה הנה בחג השבועות חוזר ומתעורר אותו הגילוי שהי' במתן-תורה, ובכל שנה ושנה ההמשכה היא ממקום נעלה יותר ובתוקף יותר, לזאת הנה נוסח הברכה שלפני חג השבועות הוא "לקבלת התורה בשמחה ובפנימיות", אשר קבלת התורה תהי' בפנימיות נפשו. כל כחו וחיותו יהי' ה"אנכי" דלא אתרמיז בשום אות – גילוי.