המילים הן הראשונות להיעלם כשאנחנו ניצבים מול תהום. אך בחלל שנפער עשויות להתגלות בפנינו מילים חדשות – ולעתים אפילו יכולה להיווצר שירה. בהסכת ״מוזות״ חוזרת מאיה קוסובר לטקסטים שכתבו אנשי ונשות רוח בימים של שבר גדול, בתקווה שהמילים שלהם יהיו, כפי שכתבה אתי הילסום, כ״רטייה על פצעים רבים״.